לב נ' איילון חב' לביטוח

החלטה

1.עסקינן בבקשת הנתבעת להורות למומחה הרפואי ד"ר הימלפרב, אשר מונה בתביעת התובע לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ה – 1985 (להלן: "החוק) להתעלם משני מסמכים, אשר הועברו לעיונו על ידי ב"כ התובע –

הראשון – מסמך מיום 11.09.2011 חתום על ידי פרופ' יאיר למפל, מומחה לנוירולוגיה, המופנה לרופא המטפל;

השני – מסמך מיום 26.02.2012 חתום על ידי פרופ' יאיר למפל, מומחה לנוירולוגיה, המופנה לרופא המטפל.

2.לטענת הנתבעת מסמכים "אינם חלק מרצף הטיפולים שעבר התובע ולא נערכו לשם "טיפול רפואי"" וכוללים "אבחנה ואף התייחסות לקשר הנטען והמוכחש לתאונת הדרכים" ועל כן "עולים כדי חוות דעת רפואיות הפסולות בהמצאה למומחה הרפואי", זאת בהתאם להוראת תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 .

3.התובע מתנגד לבקשה.

לשיטתו שני המסמכים הינם אישורים רפואיים, אשר נערכו לצורך ובמסגרת הטיפול הרפואי שניתן לו, לרבות הפניות לביצוע מספר בדיקות והמשך טיפול.

מטרתם הייתה אחת – לידע את הרופאה המטפלת בקופת חולים לגבי מצב התובע ולהביא בפניה הנחיות ביחס להמשך הטיפול הנדרש.

המסגרת הנורמטיבית

1.בהתאם להוראת סעיף 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 "ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

2.על פי ההלכה הנוהגת, עליה שב בית המשפט העליון אך לאחרונה ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, האיסור בדבר הצגת "חוות דעת רפואית" לעיונו של המומחה הממונה נועד להבטיח כי האחרון יעשה מלאכתו באופן עצמאי ובלתי תלוי, כשקביעותיו ומסקנותיו תבוססנה על התרשמותו הבלתי אמצעית מבדיקתו את התובע, כמו גם על מידע רפואי "גולמי", כפי שעולה מהרשומה הרפואית המתעדת את הטיפול שניתן לתובע ותוצאות הבדיקות שעבר לצורך אותו טיפול-

"נקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון בין הרצון להניח בפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה עול עצמאות שיקול הדעת שלו" (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן ...)"

3.לצד אותה מטרה נועדה ההוראה אף "להגשים את "הרצון למנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר" ... זאת נוכח מגמת החוק שלא לייק ולסרבל את ההליך על-ידי פנייה למומחים מטעם בעלי הדין" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ)

4.נוכח מטרות אלה על בית המשפט לנקוט זהירות בבחינת המסמכים המוצגים לעיונו של המומחה "כאשר קיימת "סקאלה" של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדיעקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה מלהציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו')" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ) כשבתווך "גווני האפור" ובכל "מקרה של ספק בשאלה האם מדובר בחוות דעת" מצווה בית המשפט לשקול "האם מקור המסמך הוא בגוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה לאותו גוף נעשתה ביוזמתם או שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף "שלב טבעי של הטיפול..." (רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב).

מן הכלל אל הפרט

1.לאחר שנתתי דעתי לתוכנם של אותם שני מסמכים, אשר פסילתם מבוקשת, לטיעוני הצדדים ולהוראות הדין והפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

2.מסמך מיום 11.09.2011 חתום על ידי פרופ' יאיר למפל, מומחה לנוירולוגיה, המופנה לרופאה המטפלת

מסמך זה מתייחס למצבו הרפואי של התובע לאחר אירוע מוחי שעבר ומנחה את הרופא המטפל לבצע מספר בדיקות, הנדרשות להשלמת הבירור הרפואי.

המסמך נעדר כל סממנים מובהקים המאפיינים "חוות דעת", לרבות ובמיוחד הערכת שיעור הנכות ופרוגנוזה עתידית (ראה: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ).

העובדה שהמסמך כולל אבחנה "אינה הופכת אותו לחוות דעת כלל ועיקר, שכן ברבים מהמסמכים הרפואיים שנעשים במהלך טיפול, לרבות גיליון אפשוז, תעודת חדר מיון, וכו', כלולה דיאגנוזה (ראה: רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ).