לב לוצוב נ' זלמנזון

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 24.8.09 שבה היו מעורבים, רכב התובעת ורכב הנתבע.

2.התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א.עבור תיקון הרכב 2,000 ₪

ב.שכ"ט שמאי443 ₪

ג.הפסד שעות עבודה, טרטורים ולחץ כלכלי ונפשי1,557 ₪

סה"כ4,000 ₪

3.ניכר הדבר שהרכב לא נבדק ע"י שמאי עד ליום 10.9.09, אם כי טענה התובעת שהרכב היה ברשותה כל הזמן ולא ספק נזק נוסף.

דו"ח השמאי הוכן רק ב-25.11.09.

4.הנתבע לא מתכחש לאירוע,וטען שכששבר את ההגה נגע בפינה הימנית של רכב התובעת.

הנתבע מסר את פרטיו לתובעת ואף דיווח למבטחיו על התאונה.

לטענתו של הנתבע, אין כל פרופורציה בין הנזק שהוא גרם לרכב התובעת לבין הסכום שנדרש ממנו.

הנתבע טוען שעל פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה, הרכב תוקן בפועל לפני דו"ח השמאי. עובדה היא שבמשך מו"מ ממושך מול סוכן הביטוח של התובעת, מעולם לא הועבר לידיו דו"ח השמאי.

5.לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה, וזאת באופן חלקי בלבד, ולהלן נימוקיי לכך:

1)במקור, הגישה התובעת תביעה זו בסכום כולל של 2,443 ₪ עבור התיקון והוצאות שמאי, ורק בשלב מאוחר יותר התווספו עתירות נוספות שאין להן כל בסיס.

2)ביהמ"ש שותף לדעת הנתבע שהתיקון שבוצע אינו משקף נכון את הנזק שנגרם במועד התאונה.

3)חל איחור לאחר התאונה עד שהרכב נבדק ע"י שמאי, ואיחור משמעותי עד שהכין את הדו"ח. התיקון בוצע ב-13.9.09, חודשיים וחצי לפני הכנת הדו"ח.

4)מכלל הראיות עולה שמדובר בתביעה מנופחת .

6.אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,250 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק, החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג אדר א תשע"א, 17 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.