לארי(אסיר) ואח' נ' קאופמן ואח'

פסק דין

לפנינו בקשת הנתבעת 4 – מדינת ישראל – לסילוק תביעת התובעת נגדה על הסף.

טענות התובעת בכתב התביעה

התובעת בתיק זה, גב' ולנטינה לארי, היא מהגרת עבודה ממולדובה.

הנתבעת 2 היא אימו של הנתבע 1, אשר בגין מצבו הרפואי קיבלה הנתבעת 2 היתר להעסקת עובד זר בסיעוד.

התובעת עבדה אצל הנתבעת 2 בטיפול סיעודי של הנתבע 1 מחודש 10/09 עד לחודש 4/11 (סעיף 2 לכתב התביעה, סעיף 9 לכתב ההגנה של הנתבעים 1-2).

על פי הנטען בכתב התביעה, נתבע 3 הינה לשכה פרטית בענף הסיעוד אשר הציבה את התובעת לעבודה בבית הנתבעים 1-2.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים 1-2 חייבים לתובעת שכר בסך 65,450 ₪ בגין תקופת עבודתה אצלם. לטענת התובעת, הנתבעים 1-2 כלל לא שילמו לתובעת שכר בכל תקופת העסקתה של התובע בבית הנתבעים 1-2. כן נתבעים בהליך פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות ופיצוי בעד אי הפרשה לפנסיה.

טענות התובעת נגד המדינה הן:

א.המדינה היא צד להעסקת עובדים זרים הואיל ועובד זר זקוק לרישיון והמדינה היא מעניקה רישיון עבודה לעובדים זרים תוך הצבת תנאים מסויימים למעסיק.

ב.המדינה מחזיקה בערבויות של הנתבעת 3 שמטרתן הבטחת זכויות העובדים המוצבים לעבודה על ידי הנתבעת 3. ככל שייפסקו סכומים לטובת התובע, יידרש חילוט ערבויות אלה לפירעון פסק הדין. לפיכך הקופה הציבורית אינה אמורה להיפגע מצירוף המדינה להליך ומן הראוי כי הרגולטור ייטול חלק בהליך על מנת שתישקל חומרת התנהגותו. מוסיפה התובעת וטוענת שניהול הליך נפרד נגד המדינה בעניין חילוט ערבות בהיקף התביעה יטיל הוצאות משפטית נכבדות על התובעת ועל המערכת המשפטית.

ג. התובעת מפנה להחלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו בעב 4772/09 מדינת ישראל נ. הו יונג זון מיום 11.11.02.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף

המדינה מבקשת לסלק את התביעה נגדה על הסף בהעדר סמכות ועילה מהטעם שאין בין התובעת לבין המדינה יחסי עובד ומעביד, והעובדה שהעסקת עובד זר כרוכה באשרת עבודה ואישור שהייה שניתנים על ידי משרד הפנים, אינה יוצרת יחסי עובד ומעביד בין המדינה לבין עובדים זרים.

המדינה מוסיפה וטוענת כי ההחלטה בעניין הו יונג זון אינה תומכת בעמדת התובעת הואיל והיא אינה מתייחסת לכל מקרה של העסקת עובד חברת כוח אדם בישראל אלא אך לתביעות נגד המדינה לפי חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959.

אף העובדה שהמדינה מחזיקה בערבות של הנתבעת 3 אינה מצדיקה את צירוף המדינה להליך. חילוט הערבות, ככל שיידרש בעניינה של התובעת, יתבצע על פי הנוהל הקבוע בתקנות שירות התעסוקה (ערובה), התש"ע-2010. על פי תקנות אלה לצורך חילוט ערבות יש להגיש בקשה מתאימה למשרד הפנים ואין מקום לדרוש חילוט כזה בדרך של הגשת תביעה לבית הדין.

תשובת התובעת

התובעת בתגובתה לבקשת המדינה טוענת שיש לברר את טענות המבקשת במסגרת הדיון בתביעתה. התובעת מפנה לפסיקה לפיה מדיניות בית הדין היא לנקוט בצעד של סילוק על הסף במשורה.

לטענת התובעת, נקבע כי בכל הנוגע לעובדים זרים שמעסיקיהם מפרים את התחייבויותיהם הן כלפיה והן כלפי המדינה, המדינה היא בעלת דין ראויה ונכונה. בכך שהנתבעים הפרו, על פי טענת התובעת, את חובותיהם לפי דיני העבודה בישראל, הם גם הפרו תנאים ברישיון שניתן להם על ידי המדינה. לפיכך קמה עילה ויריבות בין התובעת לבין המדינה.

התובעת מפנה להלכות לפיהן לבית הדין מסורה סמכות לדון בעילות מן המשפט המינהלי שנובעות מהפעלת סמכות שלטונית, וחוזרת ומפנה לפסק הדין בעניין הו ינוג זן.