לאיאני נ' אנקאוה

החלטה

בפניי בקשת הנתבע להעברת מקום הדיון בתיק הנ"ל מבית המשפט השלום באילת לבית משפט אחר במחוז הדרום.

המשיב, הגיש בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל באילת כנגד המבקש. המבקש (שהינו החייב בתיק ההוצל"פ) הגיש התנגדות לביצוע השטר ובה פירט כי אינו בעל עניין, ולמעשה עסקינן בשיק של בנו אשר הינו מיופה כוחו. לדבריו, אינו בקשר עם בנו, אינו מודע לגובה השיק או לנסיבותיו, ואף מטענותיו עולה כי מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים ו/או מנהלתיים.

בקשת ההתנגדות לביצוע השטר הועברה כתביעה בסדר דין מקוצר לפי החלטת כב' הרשם דמביץ דניאל מיום 20.2.13 בה קבע כי יש להעבירה לבית משפט השלום באילת, על פי בקשת הזוכה (המשיב), אשר ידון גם בשאלת הסמכות המקומית.

המבקש מלין כי מקום מגוריו בטירת הכרמל וכי מצבו הרפואי רעוע ואינו מאפשר נסיעה ארוכה מביתו לדיונים אשר יתקיימו בבית משפט השלום באילת. המבקש צירף לבקשתו אישורים רפואיים המעידים כי הינו "חולה כרוני" המטופל אצל אורתופד וקרדיולוג (ראו: סיכום רופא קופ"ח לאומית מיום 2.8.11 אשר הודפס בשנית ביום 2.6.13); ואישור המעיד כי הינו בעל נכות רפואית בשיעור של 25% (ראו: החלטת המוסד לביטוח לאומי בקצבת הנכות מיום 13.8.12). בהקשר זה יצוין כי לא ניתנה אסמכתא לגבי תחום הנכות, למעט חוות דעת רופא המל"ל בתחום הקרדיולוגי (מיום 8.7.12), אך היות ומדובר בנכות על פי דין אין זה רלוונטי לצורך הכרעה בבקשה זו.

המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, לבית המשפט באילת קנויה הסמכות המקומית ומציין כי העברת מקום הדיון מאילת יפגע בעסקו ובפרנסתו היות והינו בעל מוסך עצמאי, המפעילו לבדו, ולדבריו "סגירת המוסך ליום עבודה מלא תגדיל את נזקיו". עוד מלין כי לא הוגשה כל אסמכתא המעידה על מגבלה בנסיעה בתחבורה ציבורית לאילת או כי עליו להיצמד למכשור רפואי כלשהו.

לא מצאתי טעם בטיעוני הצדדים כפי שהוצגו להלן. כאמור, המדובר בבקשה לביצוע שטר שהוגשה על ידי המשיב ללשכת ההוצאה לפועל באילת. על פי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, משהוגשה התנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט. כפי שפורט לעיל, הרשם השאיר את שאלת הסמכות המקומית להכרעת בית המשפט.

צודק המשיב בטענתו כי העברת התיק לבית המשפט המוסמך ייעשה על פי ככלי הסמכות המקומית. תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 קובעת כי משהועבר כתב ההתנגדות לבית המשפט יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר. תביעות בסדר דין מקוצר הינן תביעות אזרחיות המוגשות על פי כללי הסמכות שבדין (ראו: תקנה 202 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979).

תקנה 3 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי תובענה שאינה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד לקיום ההתחייבות; מקום מסירת הנכס; מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים.

טרוניית המשיב לפיה כל תנאי התקנה מתמלאים למעט מקום מגורי הנתבע (המבקש) הנמצאים בטירת הכרמל, לא נתמכה בראיות ונטענה בעלמא.

כמו כן, לא הוגשו בפניי ראיות מהותיות הנוגעות לשטר, כמו כן גם לא לתוכנו ולנסיבותיו.

בהיעדר כל ראיות או אסמכתאות רלוונטיות התומכות בעמדתם של הצדדים, ולאור טענתו של המבקש כי אינו מודע לתוכנו של השטר או לנסיבותיו, ובהתחשב בטיעוני הבקשה לפיה מתבקש מותב זה להעביר הדיון בתוך מחוז דרום בלבד, כלומר - אין הבקשה דנה בהעברה למחוז צפון לפי מקום מגורי המבקש (ראו: ציטוט מתוך כותרת הבקשה בה נתבקשה העברת התיק "לבית משפט השלום בקרית גת ו/או לבית משפט השלום באשדוד"), אני קובע אפוא מתוקף סמכותי על פי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום באילת וימשיך ויידון בפני כב' השופט ברינגר אשר יידון בין היתר גם בשאלת הסמכות המקומית.

נשמרת למבקש הזכות להגיש בקשה נוספת לאחר גילוי המסמכים בתיק.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: