לאור מצברים נ' משרד הבטחון-לשכת היועץ המשפטי ואח'

החלטה

מהות הבקשה

1. לפני בקשת המבקשת (הנתבעת) להורות למשיבה (התובעת) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:" תקנות סד"א") ולחילופין מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן:" חוק החברות").

הבקשה

2. ב"כ המבקשת הדגיש בבקשתו, כי התובעת הינה חברה חדלת פירעון המצויה בהליכי פירוק, כי התובענה במתכונתה המקורית הוגשה בפברואר 2008 כתובענה לצו מניעה קבוע כנגד המבקשת וכנגד 3 חברות זרות, כאשר במהלך ניהול התובענה, התביעה הומרה לתביעה כספית והתביעה כנגד 3 החברות הזרות נמחקה לבקשת התובעת.

בתאריך 14.2.2010 התובעת חויבה לשלם לנתבעת 2 100,000 ₪ ולנתבעת 3 75,000 ₪ בגין הוצאותיהן. ב"כ המבקשת פנה לנתבעות 2-3 וביקש לברר, האם הוצאות המשפט שולמו להן, הנתבעת 3 השיבה בשלילה והנתבעת 2 טרם השיבה לפניה.

בתאריך 13.2.2011 ביהמ"ש התיר למפרק להמשיך בהליכי התובענה ולתקנה לתובענה כספית. מההחלטה עולה, כי בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי") "יישא בהוצאות ניהול התיק, ובשכר טרחת עורכי הדין והמפרק" .

בתאריך 1.5.2011 ביהמ"ש נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה ובמסגרת הבקשה חייב את התובעת בהוצאות בסך 15,000 ₪.

בתאריך 30.8.2011 המבקשת פנתה לבנק לאומי על מנת שישלם את ההוצאות שנפסקו.

בתאריך 8.9.2011 הודיע הבנק לאומי כי הוא אינו מחויב לשאת בהוצאות שנפסקו או שייפסקו לטובת הנתבעת.

בתאריך 12.9.2011 שילמה התובעת לרשות האכיפה והגבייה סך של 15,062 ₪, תשלום זה ככל הנראה שולם מקופת הפירוק.

3. ב"כ המבקשת טען, כי הנחה לפיה בנק לאומי יתחייב לערוב להוצאות התובעת התבררה כבדיה ועל כן יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה. עוד הוסיף, כי דין הבקשה להתקבל הן מכוח סעיף 353 א' לחוק החברות היות והתובעת הינה חברה חדלת פירעון ונעדרת יכולת כלכלית (ראה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990); בש"א 6191/04 (חיפה) POLSKA ואח' נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד לישראל ואח' (טרם פורסם-17.1.2006)), והן מכוח תקנה 519 לתקנות סד"א, לפיה יש להבטיח את הוצאות המבקשת מקום שסיכויי התביעה קלושים (ראה: רע"א 3601/04 וינצ'ון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.10.2007) .

תגובה לבקשה

4. ב"כ המשיבה טען בתגובתו, כי מדובר בניסיון המבקשת לחמוק מבירור ענייני של תביעתה. המבקשת מנצלת את מצבה הקשה עקב היותה חברה בפירוק בשל חדלות פירעון שעה שהיא זו שהביאה אותה למצב בו היא נמצאת כיום.

ב"כ המשיבה הוסיפה, כי הפרשנות המשפטית שנותנת המבקשת לתקנה 519 לתקנות סד"א ולסעיף 353 א' לחוק החברות הינה פרשנות מרחיבה, ויש להדגיש כי הוראות אלה נתונים לשיקול דעתו של ביהמ"ש (ראה: רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממחושבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2009); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (טרם פורסם, 13.7.2008); בש"א (י-ם) 4380/07 אהוד פדרמן נ' ביתר ירושלים אחזקות (2000) (בפירוק) (טרם פורסם , 12.3.2007) . כמו כן, טענת המבקשת כי התביעה נעדרת כל בסיס משפטי הינה מופרכת.

5. באשר להוצאות שנפסקו לנתבעות 2-3, טען ב"כ המשיבה, כי אין ביכולת המשיבה לשלם כרגע הוצאות בסך 175,000 ₪, וכי הנתבעות 2-3 הינן נושות בסדר הנשייה. ב"כ המשיבה הדגיש כי ההוצאות שהוטלו עליה במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, שולמו.

ב"כ המשיבה הוסיף, כי במקרה שמדובר בחברה חדלת פירעון על ביהמ"ש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע שלא ייצא נפסד במקרה של דחיית התביעה (ראה : רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממחושבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2009); בש"א (י-ם) 1582/05 מדינת ישראל נ' באומל משה בע"מ (טרם פורסם, 2.6.2005); רע"א 2808/00 שיפרסל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2)845, 848 (2000)).

באשר לסיכויי התביעה, ב"כ המשיבה טען, כי סיכויי התביעה טובים, שכן המבקשת הפרה את ההסכם עימה והתנערה מכל מחויבות. בנוסף, המבקשת ממשיכה לנהוג בחוסר תום לב תוך כדי ניצול לרעה של זכות דיונית.

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

תשובה לתגובה