לאוניד ואח' נ' היתם ואח'

פסק דין

בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע מסוג טויוטה קורולה (להלן:" הטויוטה") כתוצאה מתאונה שארעה בתאריך 14/6/09.

לטענת התובע, בעת שהטויוטה עמדה ברמזור, הגיח לפתע רכב מסוג איסוזו (להלן: האיסוזו") בו נהג הנתבע 1, עקף את הטויוטה מימין ונכנס בין הטויוטה למשאית, תוך שהוא פוגע בטויוטה בכנף ימין, מגן צד, מראה קדמית ומשפשף את דלת הטויוטה. התובע צרף חוות דעת שמאי לעניין הנזקים שנגרמו לטויוטה.

לטענת הנתבעים, לא מוטלת עליהם אחריות לתאונה. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' כלפי נהג המשאית אשר לטענתם, נכנס לנתיב האיסוזו והדפו לכיוון הטויוטה.

למרות החלטתי מיום 9/1/11, אשר קצבה המועד להגשת הודעת צד ג', הוגשה הודעת צד ג' מטעם הנתבעים באיחור, כך שעד מועד הדיון בתביעה, טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה מטעם צד ג'. מאחר שהדיון היה דיון שני אליו התייצב התובע ומאחר והנתבעים לא עמדו בהחלטה מפורשת אשר קבעה את המועד להגשת ההודעה לצד ג', לא נדחה מועד הדיון והודעת צד ג' תתברר בנפרד.

הנתבע 1 לא התייצב לדיון שנקבע ואשר ידע עליו, שכן נקבע בנוכחותו במהלך הדיון הקודם.

דיון

לאחר עיון בעדות התובע, במסמכים שהגיש ובהעדר כל עדות סותרת מטעם הנתבעים, אני מקבלת את התביעה ביחס לסכומים שיפורטו להלן וקובעת, כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו כפי שנפסקו בסעיף 8 להלן.

בניגוד לטענת הנתבעת 2(להלן "הנתבעת"), אין בפניי גירסה מול גירסה, אלא רק גירסה אחת, היא גירסתו של התובע. אציין, כי בכתב ההגנה מטעם הנתבעים לא הוצגה כל גירסה, אלא הועלו טענות כלליות המכחישות את התביעה ונטען סתמית, כי התובע הוא הגורם לתאונה.

מאחר שנהג האיסוזו לא התייצב למסור גירסתו, אין בפניי כל עדות כנגד עדות התובע לגבי נסיבות התאונה.

הנתבעת היתה צריכה לוודא הגעתו של הנתבע 1 להעיד, באמצעות בקשה להזמינו לעדות על ידי בית המשפט. הנתבעת לא ביקשה לזמן את הנתבע 1 כעד. לו היתה הנתבעת מגישה בקשה כאמור והעד לא היה מתייצב לדיון, ניתן היה להוציא כנגדו צו הבאה. לפיכך, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה לענין אי העדת הנתבע 1.

עדותו של התובע נמצאה מהימנה וקוהרנטית בעיני. לא מצאתי כל סתירות בין עדותו לבין ההודעה שמסר לחברת הביטוח ואשר בה תיאר בתמצית את נסיבות התאונה, כך שרכב מסוג איסוזו נכנס בטויוטה מצד ימין. בניגוד לטענת הנתבעת, אין המדובר בהודעה הסותרת את עדותו, אשר גם בה תיאר כי האיסוזו נכנס ברכב מצד ימין, אם כי בעדותו הרחיב ותיאר את נסיבות הידחקות האיסוזו בין הטויוטה למשאית.

טענת הנתבעת כי התובע לא יכול היה לראות את הנסיבות שקדמו לפגיעת האיסוזו בטויוטה, שכן הסתכל לכיון הרמזור, קיבלה מענה הגיוני בתשובת התובע אשר העיד כי ראה קודם לפגיעה, את המשאית במקביל אליו וזאת עוד מהפנייה הקודמת.

טענת הנתבעת כי המשאית דחפה את האיסוזו לכיון הטויוטה תתברר במסגרת הודעת צד ג' שהגישו הנתבעים כנגד נהג המשאית. יחד עם זאת, משאין חולק שהאיסוזו פגעה בטויוטה ומשלא נסתרה גירסת התובע בענין (גירסה אשר אף נתמכת בתמונות שהוגשו), חלה אחריות על הנתבעים לפצות את התובע על נזקיו.

אינני מקבלת את טענת הנתבעת כאילו בגין אי התייצבות הנתבע 1 לדיון, יש לדחות את התביעה כנגדה. בהתאם להלכה הפסוקה, הנטל על המבטח להוכיח כי העדר שיתוף פעולה עם המבוטח מנע ממנו להוכיח את טענותיו.

הנתבעים הגישו כתב הגנה משותף. לא נטען על ידי הנתבעת כי הנתבע 1 לא מסר הודעה או גירסה. למרות זאת, כתב ההגנה שהוגש היה סתמי וכללי ולא הוצגה בו כל גירסה מפורטת מטעם הנתבעים בהתיחס לנסיבות התאונה, או לסיבה בגינה נטען על ידם באופן סתמי כי התובע אחראי לתאונה.

הנתבעת אף לא עשתה מאמץ על מנת להזמין את הנתבע 1 לבית המשפט כעד מטעמה, דבר אשר היה מאפשר לה כאמור להוציא כנגדו צו הבאה והסתפקה בכך שהנתבע ידע על מועד הדיון.

לא די באי שיתוף פעולה עם המבוטח על מנת לפטור מחבות ועל הנתבעת היה להוכיח כי אם היה המבוטח מקיים את חובותיו, היה הדבר מאפשר לה להקטין את החבות. משבכתב ההגנה ממילא לא הוצגה כל גירסה של המבוטח על פיה חלה על התובע האחריות לתאונה, הרי שבהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, קמה לנתבעת יריבות ישירה אל מול התובע.

בהתאם לחוות הדעת שצורפה לתביעה, נגרמו לטויוטה נזקים בסכום של 3,453 ₪ וכן ירידת ערך בסכום של 731 ₪. כן צורף חשבון עיסקה מטעם השמאי על סך של 550 ₪. התובע צרף אישור אי הגשת תביעה המעיד, כי לא פוצה בידי המבטחת שלו.

התובע לא צרף כל אסמכתאות להוצאות שנגרמו לו ושנתבעו על ידו בגין טלפונים ונסיעות ולפיכך, אין לפסקם. גם נזק בגין עוגמת נפש, אינני מוצאת לנכון לפסוק בתביעה רכושית זו.