לא יבוטל מכרז של משרד התחבורה על אף פגמים בהצעה הנבחרת

השופט ע' פוגלמן:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כב' השופט י' נועם), בגדרו נדחתה עתירה נגד החלטת ועדת בדיקה של המשיב 1 (משרד התחבורה), שהורתה על פסילת הצעת המערער וקבעה כי המשיב 2 הינו הזוכה במכרז.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים

1.        בחודש יוני 2002 פרסם משרד התחבורה מכרז פומבי להקמת ארבע-עשרה תחנות בדיקה לרישוי רכב ברחבי הארץ. במכרז נקבע כי ההצעות תיבדקנה על ידי ועדת בדיקה שמינה מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה (להלן: ועדת הבדיקה), וכי בין ההצעות שתעמודנה בתנאי המכרז תיערך הגרלה לבחירת ההצעה הזוכה. אחד מן היישובים אליהם התייחס המכרז הוא טמרה, ובין מגישי ההצעות להקמת תחנת בדיקה לרישוי רכב (להלן: מכון רישוי) בטמרה היו המערער והמשיב 2 (להלן: המשיב). לאחר הליכים שנמשכו מספר שנים, ובכלל זה מספר התדיינויות בבתי משפט, החליטה ועדת הבדיקה לפסול את כל ההצעות שהוגשו למכרז, למעט הצעתו של המשיב. ועדת הבדיקה לא ראתה לפסול את הצעתו של המשיב, למרות פגמים שונים שנפלו בה (עליהם נעמוד בהמשך), והיא נותרה ההצעה היחידה שהועברה לשלב ההגרלה. נגד החלטה זו הוגשה העתירה לבית המשפט קמא. בעתירתו טען המערער כי לא היה מקום לפסול את הצעתו, וכי הפגמים בהצעתו של המשיב חייבו את פסילתה. לחלופין טען המערער כי נוכח פגמים שנפלו במכרז, יש להורות על ביטולו ועל עריכת מכרז חדש. בית המשפט לענינים מינהליים דחה את העתירה. נקבע כי בדין נפסלה הצעת העותר, וכי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הבדיקה שלא לפסול את הצעתו של המשיב. עוד נקבע כי אין עילה להורות על ביטול המכרז ועריכת מכרז חדש. על פסק הדין הוגש הערעור שלפנינו. בדיון שנערך לפנינו ביום 22.10.07, לאחר שמיעת הערות בית המשפט, חזר בו המערער מן הערעור ככל שהוא נוגע לפסילת הצעתו, אך עומד הוא על הערעור בכל הנוגע לקבלת הצעתו של המשיב. לפיכך, נמקד דיוננו בעניין זה.

גדר המחלוקת

2.        המערער מלין על פגמים שונים שנפלו, לטענתו, בהצעתו של המשיב, ואשר לגישתו, חייבו את פסילתה. כפי שיובהר להלן, מצאנו כי די באחד מן הפגמים להם טען המערער - הנוגע לתנאי סף הנקוב בסעיף 4(ה)(2) לתנאי המכרז - כדי לחייב את פסילת הצעתו של המשיב, ולפיכך, נייחד דיוננו לעניין זה.

3.        בתנאי המכרז נקבע כי על מגישי ההצעות לצרף להצעתם "מסמך המעיד על בעלות או שכירות או חכירה של המגרש המוצע על ידו, או התחייבות בכתב מבעל המגרש על נכונותו למכור או להשכיר או להחכיר את המגרש למציע אם הצעתו תזכה במכרז" (סעיף 4(ה)(2) למכרז). המשיב תכנן להקים מכון רישוי על מגרש מס' 102 באזור התעשייה בטמרה, הנמצא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל). למרות זאת, לא צורף להצעה מסמך הכולל התחייבות כאמור מטעם המינהל. להצעה צורפה המלצה להקצאת הקרקע מטעמה של עיריית טמרה, והתחייבות מטעם משרד התעשייה והמסחר להמליץ למינהל על הקצאת הקרקע. לאחר שנערך שימוע למשיב, ערכה ועדת הבדיקה בירור עם המינהל. במכתב המינהל מיום 21.5.03 נכתב כי "מינהל מקרקעי ישראל דן בבקשות להקצאת שטחים באיזורי תעשיה, רק לאחר שמתקבלת המלצה להקצאת הקרקע בפטור ממכרז מהתמ"ס [משרד התעשייה והמסחר] בצרוף מפת מדידה עדכנית. במידה ותתקבל המלצת התמ"ס להקצאת קרקע למכון רשוי משרדנו ידון בבקשה/בהמלצה בחיוב". עוד הוסיף המינהל כי "מאחר ואין המינהל נוהג ליצור מחויבות ישירה ומראש, אין זה נכון לדרוש מהזוכים את הסכמתנו להקצאה מראש". נוכח דברים אלה, החליטה ועדת הבדיקה לנקוט בגישה מקלה, ולהסתפק בהמלצת משרד התעשייה והמסחר. משכך, אישרה ועדת הבדיקה את הצעתו של המשיב, כמו גם הצעות נוספות שהוגשו בהתייחס לאתרים אחרים, ואשר עניינן היה זהה.

           בית המשפט דחה את העתירה בהיבט זה. נקבע, כי החלטת ועדת הבדיקה מצויה במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. בית המשפט ציין כי החלטה זו עמדה בביקורת שיפוטית בהליך אחר בעניין המכרז האמור (פסק דינו של השופט ד' חשין בעת"מ (י-ם) 843/04 עטאללה נ' משרד התחבורה (לא פורסם, 13.2.05) - להלן: עניין עטאללה). עוד הוסיף בית המשפט כי ההחלטה אינה פוגעת בשוויון שכן מצבם של כל אלה שהציעו להקים את המכון על מקרקעי המינהל היה זהה, וכי סביר לראות בנסיבות העניין את הצהרת המינהל כשוות ערך להתחייבות שנדרשה במכרז.

טענות הצדדים

4.        לטענת המערער, היה על ועדת הבדיקה להורות על פסילת הצעתו של המשיב, שכן היא לא עמדה בתנאי הסף הנקוב בסעיף 4(ה)(2) למכרז - ההצעה הוגשה מבלי שהיתה למשיב כל זיקה קניינית או אחרת למגרש, ולא היה לו כל הסכם עם בעל המגרש או התחייבות שלו. לטענת המערער, מכתב משרד התעשייה והמסחר, הכולל המלצה להקצות את המגרש לזוכה במכרז, אינו ממלא את דרישת התנאי האמור. לטענתו, ועדת הבדיקה לא פעלה בהתאם להוראות המכרז, ובכך נהגה איפה ואיפה וחטאה לעקרון השוויון, בפרט בהתייחס למציעים פוטנציאליים. המערער טוען כי פסק הדין בעניין עטאללה אינו מחייב בענייננו שכן היתה זו אמרת אגב, ואף עובדותיו שונות מאשר אלה שלפנינו.

           לעמדת משרד התחבורה, ההחלטה להקל בדרישת תנאי הסף הנדון היא החלטה סבירה, שהתקבלה לאחר שהתברר כי המינהל אינו מוכן ליתן התחייבות להקצאה, והיה חשש לפגיעה במציעים רבים במכרזים שפורסמו. נטען עוד כי ההחלטה לא פגעה בשוויון שכן היא חלה על כלל המתמודדים שהציעו הצעות המבוססות על קרקע שבבעלות המינהל. משרד התחבורה מוסיף כי מאז שניתנה החלטת ועדת הבדיקה, לא עלה בידי המשיב לקבל את החזקה בקרקע ומשכך, הוחלט לחדש את דיוניה של ועדת הבדיקה כדי לבחון אם יש להותיר את ההחלטה על כנה, ולצורך כך זומן המשיב לשימוע. 

           המשיב טוען כי המסמכים שהציג לועדת הבדיקה, ובכללם התחייבות משרד התעשייה והמסחר להמליץ על הקצאת הקרקע והודעת המינהל כי הוא ידון בבקשות להקצאה בחיוב, הם מספקים; וכי אין עילה להתערב בקביעות פסק הדין בעניין זה. הוסף כי ההחלטה להכשיר את הצעתו אינה פוגעת בשוויון שכן היא הוחלה על כל מי שהציע להקים את מכון הרישוי על קרקע שבבעלות המינהל. תוצאה זו תואמת את תכלית התנאי שבמכרז, להבטיח כי הזוכה יוכל להקים מכון רישוי על השטח המוצע.

           בדיון שנערך ביום 22.10.07 הגישו הצדדים בהסכמה מסמכים הנוגעים להתפתחויות שחלו לאחר עריכת המכרז: סיכום דיון מיום 9.7.07 של ועדת תיאום - מחוז צפון המשותפת למינהל ולמשרד התעשייה והמסחר, הכולל המלצה להקצות את מגרש מס' 102 למשיב, ומכתב המינהל לבא-כוח המערער מיום 5.9.07 (בהמשך לפנייתו אל המינהל) בו נמסר כי מגרש 102 טרם שווק או הוקצה לגורם כלשהו.

דיון והכרעה

לטענה כי הצעת המשיב לא עמדה בתנאי הסף של המכרז

5.        בסעיף 4 למסמכי המכרז נקבע כך:

"4. הגשת ההצעה

המציע יגיש את כל המסמכים שלהלן:

הגשת כל המסמכים מהווה תנאי סף להשתתפות במכרז.