לא התקיים תנאי מפסיק בצוואת מנוח לפיו נכסיו עוברים מאשתו לילדיו

1.         בפני תביעה בעניין צוואת המנוח א' ז"ל, אשר הלך לעולמו ביום 10/7/88.

            התובעים הינם שני ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים ואילו הנתבעת הינה אלמנתו- אשתו השנייה.

במועד פטירתו היה המנוח הבעלים של  זכויות בחלקות מקרקעין שונות,  ובין היתר בחלקה X גוש ______, חלקה  Y גוש ____ וחלקה Z גוש _____ (להלן: "חלקות Z, X ו- Y).

2.         המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים מיום 14.4.86, שקוימה בצו קיום צוואה מ- 6.2.89. בצוואתו הנחיל המנוח  את כלל נכסיו לרבות נכסי המקרקעין לאשתו, אך הוסיף וציווה בסעיף 4 לצוואה כי  היא תחדל מלזכות בהם במקרה ויהיה לה בן זוג, ובזו הלשון:

" היה ולאשתי הנ"ל יהיה בן זוג לאחר מותי הנני מצווה כי נכסי דלא ניידי של עזבוני יועברו לילדיי הנ"ל בחלקים שווים".

3.       בעקבות צו הקיום רשמה האלמנה את הזכויות בחלקות Z, X ו- Y על שמה ובהמשך מכרה את הזכויות בחלקה Z בלבד.

4.       התובעים טוענים, כי לנתבעת בן זוג בשם מר ג'  עמו חיה כרעיה וכידועה בציבור  והמתגורר ב________(להלן: " מר ג'"). על כן ובהתאם להוראת סעיף 4 לצוואה, עוברים המקרקעין שהותיר המנוח אחריו בשלמות לילדיו.

לשון אחר, לשיטת התובעים, הנתבעת איבדה את זכויותיה בעיזבון בעלה המנוח משהוכח כי יש לה בן זוג. פועל יוצא מכך, מוסיפים וטוענים התובעים, כי הם זכאים להירשם כבעלים, בחלקים שווים, של כל נכסי המקרקעין של המנוח לרבות החלקות שהנחיל  על תנאי לנתבעת. באשר לחלקה Z גוש _____, אותה מכרה הנתבעת, טוענים התובעים, כי הם זכאים לקבל ממנה סך השווה לדמי המכר.

5.         לטענת התובעים, הנתבעת ומר ג' מנהלים מערכת יחסים של בני זוג, כמשמעותו הרגילה והטבעית של דיבור זה, ולשיטתם, העדר נישואין אינו שולל את היותם בני זוג. התובעים נשענים בטיעוניהם על דו"ח החוקר הפרטי מטעמם ותמונות שצורפו לו. כמו כן, לטענתם, חיזוק לגרסתם ניתן למצוא בעדות הנתבעת ומר ג' עצמו.

לטענת התובעים, חוקר פרטי שפעל מטעמם, ביקר בביתה של הנתבעת ב_____, בשלוש הזדמנויות שונות, אך לא מצא אותה שם. לעומת זאת, בשני ביקוריו של החוקר הפרטי בביתו של מר ג' , נצפתה הנתבעת שם כשהיא עמלה וטורחת במטבח כבעלת בית.

עוד טוענים התובעים, כי במהלך חקירתה הנגדית הודתה הנתבעת בקיומו של קשר קבוע וקרוב בינה לבין מר ג': היא מבקרת בביתו באופן קבוע ותכוף, הם מרבים לשהות יחדיו והם ישנים באותו חדר. כמו כן, הנתבעת הודתה שהיא ומר ג' נסעו ביחד לחו"ל לטיולים ארוכים וכי מר ג' התלווה אליה לשתי ישיבות משפט שנתקיימו במסגרת תובענה דנן.

6.       התובעים מוסיפים וטוענים כי בחקירתו אישר  מר ג' , כי יש לו קשר קרוב עם הנתבעת, כי היא מבקרת בקביעות בביתו, כי היא מבשלת עבורו, וכי הם ישנים יחדיו בביקוריהם ההדדיים ובטיוליהם לחו"ל.

זה המקום לציין כי התובעים הם שהזמינו את מר ג' למתן עדות, והוא נחקר על ידם בחקירה ראשית.

7.       לשיטת התובעים, במצב הדברים המתואר דלעיל, הוכח כי לנתבעת יש בן זוג, איתו מקיימת קשר מתמשך, אינטימי, קרוב וקבוע, וכי מערכת יחסים זו, עולה כדי מערכת יחסים של ידועים בציבור, ומקל וחומר, מערכת יחסים של בני זוג, כמשמעות דיבור זה בצוואת המנוח.

8.         הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת, כי אין ולא היה לה בן זוג לאחר פטירת המנוח. לדידה, המשמעות המשפטית הפשוטה והרגילה של הדיבור "בן זוג" שבסעיף 4 לצוואה, באותם ימים בהם נערכה הצוואה, שנת 1986, הינה בן זוג הנשוי כדין לשני; הנתבעת סומכת את  שתי ידיה בעניין זה על דברי חקיקה ופסיקה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי גם אם הדיבור "בן זוג" הוא לרבות "ידוע בציבור כבן זוג", אין בכך כדי להושיע לתובעים, שכן מערכת יחסים כזו כלל לא הוכחה.

9.         בפני נחקרו התובע ועדיו- החוקר הפרטי מר מ.ב.  וכן מר ג' ואילו הנתבעת הסתפקה בעדותה . בשלב מאוחר יותר הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

על המדוכה

10.        למה התכוון המנוח בדיבור "בן זוג" , והאם מר ג' הינו בגדר "בן זוגה" של הנתבעת?

פרשנות צוואה- כללי:

11.        סעיף 54(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע בזו הלשון: