כתר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

ביום 25.6.05 נגנב ארנקו של התובע גולן כתר שהכיל בין היתר מסמכים אישים ובהם רישיון נהיגה. התובע פנה מיידית למשטרת ישראל והגיש תלונה בענין. לאחר מספר חודשים החל לקבל דוח"ות חניה אשר לא ביצע. במהלך בירור שערך במשטרת רחובות גילה שהאדם שביצע את הדוח"ות שנרשמו על שם התובע מתחזה בשמו. על כן הגיש תלונה בענין זה. המתחזה המשיך לבצע עבירות פליליות רבות בשמו של התובע ואף נעצר על ידי המשטרה. כן נרשם לתובע במרשם הפלילי רישום פלילי של החזקת סכין. לטענת התובע המשטרה לא טרחה לבדוק טביעות אצבעות של המתחזה שנעצר מספר פעמים ו/או להשוות תמונתו לתמונת התובע כן התרשלה הנתבעת בטיפולה בעניין. משכך נאלץ הוא להשקיע זמן ומשאבים בביטול הדוחות. כן נפגע מקור פרנסתו שכן נוכח הרישום הפלילי לא יכול היה להכנס לבסיסים צבאיים ולבצע עבודתו. רק ביום 4.10.06 נמחק הרישום הפלילי של התובע.

משכך הגיש תביעתו בסך 150,000 ₪ הכוללת סך של 10,000 ₪ הפסד שכר, סך של 5,000 ₪ הוצאות נסיעה וסך של ;135,000 ₪ נזק לא ממוני.

הנתבעת, משטרת ישראל הגישה כתב הגנתה והכחישה כל רשלנות בטיפולה בתלונות התובע. כך פירטה שביום 25.6.05 הוגשה תלונת התובע על גניבת ארנקו. ביום 22.11.05 מסר התובע עדות במשטרה לכך שקיימים דוחות תנועה שנרשמו על שמו.

ביום 2.9.05 נתפס מר ערן אאידה שהוא המתחזה.

ביום 21.9.05 התלונן התובע בגין התחזות בשמו.

ביום 18.1.06 אותר המתחזה והחוקר הכריז עליו דרוש לחקירה כאשר במקביל פעל לביטול דוחות התנועה והתיקי הפלילים שנפתחו כנגדו. בסופו של יום אותר מר אאידה, הוגש נגדו כתב אישום ביום 16.02.06 והוא הורשע.

עוד הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד ערן אאידה המתחזה.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בתצהירו פירט שלאחר גניבת ארנקו החלו להגיע על שמו מספר דוחו"ת חניה שכלל לא ביצע ברכב שאינו רשום על שמו. הוא פנה לברר, והגיע למשטרת רחובות. במהלך הבירור ביום הוברר לו שהאדם שביצע הדוחות שנרשמו על שמו מתחזה לו באמצעות רישיון נהיגה גנוב, על כן ביום 21.9.05 הגיש תלונה על התחזות, כאשר לא התבקש ליתן טביעות אצבע. למרות זאת המשיך לקבל דוחות חניה רבים. בהמשך פירט את מחדלי המשטרה הרבים בעניינו. כן פירט נזקיו – כך לא ניתן היה לו לעבוד בבסיסי צה"ל השונים, כך נאלץ להעדר מעבודתו מספר מקרים לצורך טיפול בענינים אלה, כך חשש שילקח רישיונו, כך הרגיש תחושת בושה ופחד.

הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם רב פקד אבי הדדי, ראש תחום בילוש מחלקת נוער – חטיבת חקירות. בתצהירו פירט כי עד ליום 13.10.05 לא היתה כל חובה שבדין לקחת מהמתחזה טביעת אצבע. בהמשך כאשר נלקחו טביעות האצבע, אזי הבדיקה העלתה שקיימת כפילות שמות ביחס לאותן טביעות אצבע. בעקבות בדיקה זו יצא אף מכתב ביום 13.12.05 מהמטה הארצי מדור מידע פלילי אל מרחב יפתח – קצין אח"מ המסביר עובדה זו. כהמשך ישיר אף הוגש כתב אישום כנגד המתחזה. כבר ביום 13.12.05 בוטל הרישום הפלילי של התובע בגין העבירה שבוצעה ביום 13.10.05. ביום 26.2.06 בוטלו הרישומים הפלילים כנגד התובע באשר לשני התיקים שהתנהלו בתחנת לוד. בתיק שהתנהל ברמלה בוטל הרישום הפלילי ביום 20.9.06.

עוד הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם מאיר דב ברקוביץ ראש מידע פלילי במטה הארצי לפיה החלטה על סגירת תיק מב"ד – תיק שהינו תלוי ועומד וממתין לבירור דינו ניתנת על ידי מי שבידו סמכות סגירה – קצין חקירות, תובע או פרקליט ומוזנת למערכת המחשוב על ידי יחידת הרישום של יחידת החקירה שפתחה את התיקים.

כן הגישה תעודת עובד ציבור מטעם דוד אטיאס עובד המעבדה לזיהוי והשוואת טביעות אצבע לפיה בהתחשב בתהליך העבודה, נפחי העבודה שהינו בשנת 2005 וכן בטיב מערכת המחשוב שהיתה אותה עת אזי פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד מועד שליחתו של המכתב ביום 13.12.05 הינו סביר בהחלט.

כן הגיעו לעדות פקד אלי קקוב, השוטרים אלדד אלישיב, ואבי מרזייב וכן החוקר חגי טמיר.

דיון משפטי:

האם התרשלה הנתבעת בטיפולה בתלונת התובע?

טען התובע למחדלים רבים מצידה של הנתבעת בטיפול בעניינו של המתחזה:

א.לא נבדקה כראוי תעודת הזהות של המתחזה בכל אותן עבירות תנועה שביצע.

ב. לא הושוותה התמונה ברישיון הגנוב שהוצג על ידי המתחזה לבין זה שהציג אותו.

ג. לא נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה כאשר עוכב במשטרה בכל הנוגע לנהיגה בפסילה ביום 27.4.05.

ד. לא פעלה מיידית לעצור את המתחזה כאשר לא התייצב לחקירה באשר לעבירות התנועה החמורות.