כתילאת נ' מינקוביץ ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה אשר עניינה נזקים אשר עקיפים אשר נגרמו לתובע בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21.3.11.

תאונת הדרכים אירעה בין רכב התובע לבין רכב הנהוג ע"י נתבע 1 (להלן: "הנתבע") , אשר היה מבוטח ע"י נתבעת 2 במועד הרלבנטי לתביעה דנן.

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בצומת הרחובות פינסקר- טרומפלדור בתל אביב וכי רחוב פינסקר הינו רחוב דו סטרי, שבו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. כמו כן, אין מחלוקת כי התאונה אירעה עת עקף רכב הנתבע את רכב התובע.

המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לאופן ונסיבות קרות התאונה.

3. התובע (נהג מונית) העיד, כי נסע ברחוב פינסקר מדרום לצפון והתכוון לפנות שמאלה לרח' טרומפלדור. התובע העיד, כי כאשר האט והחל בפניה שמאלה עקף אותו הנתבע, כאשר הוא נוסע על נתיב הנסיעה הנגדי, ופגע בפינה השמאלית קדמית של רכבו.

התובע העיד, כי לרכב הנתבע נגרם נזק בדלת האחורית ימנית של הרכב.

יצוין, כי התובע השיב בחקירתו הנגדית כי אמנם הסתכל במראה השמאלית טרם החל בפניה שמאלה, אך אינו זוכר אם ראה את רכב הנתבעים (עמ' 2 שורה 11). לאחר מכן השיב בחקירתו הנגדית, כי "אני באמצע הפניה ואני מסתכל קדימה ולא רואה אף אחד". (עמ' 2 שורה 13).

4. הנתבע העיד, כי נסע עם אחיו לישיבה ברמת גן. הנתבע נסע ברח' פינסקר מכיוון דרום לכיוון צפון והגיע לצומת עם רחוב טרומפלדור.

לפי גרסתו של הנתבע, כאשר הגיע למעבר החצייה שבצומת, הבחין כי אחרי מעבר החצייה, בצד ימין של הכביש (בחלק המסומן אדום-לבן), עומדת מונית התובע. הנתבע העיד, כי המתין אחרי רכב התובע פרק זמן ניכר, אשר העריך כחצי דקה או דקה. בשלב זה, העריך הנתבע כי ברכבו של התובע קיימת תקלה ועל כן החל בעקיפת הרכב. כאשר כמעט סיים לחלוף את רכב התובע, החל התובע בנסיעה שמאלה ופגע בדלת הימנית אחורית והכנף הימנית אחורית של רכב הנתבעים.

הנתבע הפנה בעדותו לשרטוט הצומת, כפי ששורטט על ידו בהודעה שמסר לנתבעת 2 (נ/1). מן השרטוט ומעדותו של הנתבע עלה, כי צומת הרחובות בו אירעה התאונה אינו סימטרי: ממעבר החצייה שברח' פינסקר ועד פינת רח' פינסקר עם רח' טרומפלדור מצד ימין של נתיב הנסיעה, קיים מרחק של 7 מ' ואילו מצד שמאל קיים מרחק של 2 מטרים בלבד. הנתבע טען, כי רכב התובע עמד על שפת המדרכה שלאחר מעבר החצייה מצד ימין (דהיינו בתוך מתחם ה– 7 מ' שעד לצומת עם רח' טרומפלדור) ועל כן, אילו רצה לפנות שמאלה היה עליו לבצע סוג של פניית פרסה לתוך רח' טרומפלדור.

הנתבע העיד עוד כי חובה היה עליו לעקוף את רכב התובע גם משמדובר בצומת שאם לא כן היה מעכב את כל התנועה בנתיב הנסיעה (עמ' 3 ש' 28). הנתבע הכחיש כי עקף את רכב התובע תוך כדי נסיעה בנתיב הנגדי אלא עמד על כך כי היה מספיק מקום למעבר לרכבו בנתיב הנסיעה גם מבלי להיכנס לתוך הנתיב הנגדי (עמ' 4 ש' 6-8).

5. אחיו של הנתבע- מר אליהו מינקוביץ (להלן: "האח"), אשר נסע עימו ברכב, העיד אף הוא וגרסתו הייתה זהה לגרסת הנתבע, למעט העובדה כי לפי גרסתו, רכב התובע עמד בסטייה ימינה, כאשר רובו כבר מצוי בתוך רח' טרומפלדור וחלקו האחורי מצוי ברח' פינסקר.

גם האח העיד כי הנתבע היה מחויב לעקוף את רכב התובע על מנת לפנות את התנועה וזאת מן הטעם כי רכב התובע חסם את נתיב הנסיעה וכן העיד, כי היה מספיק מקום למעבר מכונית הנתבע בנתיב הנסיעה.

6. שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכל המוצגים אשר הוגשו לבית המשפט ומצאתי כי דין התביעה להתקבל.

7. הנתבע ביצע עקיפה אסורה בצומת

כאמור, שני הצדדים מסכימים כי רחוב פינסקר הינו רחוב דו סטרי בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

שני עדי ההגנה העידו בביטחון כי הנתבע חייב היה לעקוף את התובע שכן התובע חסם את הנתיב והיה על הנתבע לפנות את נתיב הנסיעה על מנת למנוע חסימת הצומת. אם כן, אם התובע חסם את נתיב הנסיעה, הרי שברור הוא כי הנתבע עקפו בנתיב הנגדי.

שני עדי ההגנה העידו כי התובע עמד על נתיב הנסיעה היחיד בכיוון נסיעתם. לפי גרסת הנתבע, רכב התובע עמד כולו על נתיב הנסיעה (במקום המסומן אדום-לבן) ולפי גרסת האח, רק חלקו האחורי היה על נתיב הנסיעה. אין לשוני זה בין הגרסאות נפקא מינה בעיניי, שכן בהתאם לשתי הגרסאות, התובע חסם את נתיב הנסיעה היחיד בכיוון נסיעתו של הנתבע ומשמעות הדבר הינה, כי הנתבע עקף את רכב התובע בנסיעה על הנתיב הנגדי.

אציין עוד, כי שני עדי ההגנה טענו כי היה די מקום בנתיב הנסיעה לצורך ביצוע עקיפה על גבי אותו נתיב וכי לא היה לנתבע צורך לנסוע לשם כך על נתיב הנסיעה הנגדי, אלא שמתמונות הצומת אשר הוצגו לבית המשפט נמצאתי, כי רוחבו של נתיב הנסיעה אינו מאפשר מעבר שני רכבים באותו כיוון.