כתובה שלא ברור אם נכללה בפסק דין קודם שבוצע מכבר; העדר כוונת שיתוף בנכס בחיי מריבה והפרדה רכושית על אף סיוע בבנייתו

לפנינו ערעור על פסק הדין שניתן בעניינם של הצדדים.

רקע עובדתי ומשפטי

הצדדים היו נשואים כשלושים וחמש שנה. לפני כעשר שנים התנהל בין הצדדים הליך גירושין ובפסק דין שניתן בתאריך ג' באב תשס"ח (4.8.2008), טרם התגרשו הצדדים, ניתנה החלטה רכושית שעל פיה תועבר דירה שהייתה בבעלות משותפת לאישה, וכך לא תהיה כל תביעה נוספת, כולל כתובה. בנוגע לבית הרשום על שם האיש שניתן לו בירושה נקבע כי הבית יישאר בבעלות האיש.

בפסק דין נוסף מיום כ"ד בטבת התש"ע (10.1.2010) נקבע כי לאור תיקון של הערכת שווי הדירה, יהיה על האישה לשלם לבעל סך של 50,000 ש"ח, וכי שאר התביעות הרכושיות משני הצדדים נדחות.

בסופו של דבר לא התגרשו הצדדים באותו זמן ושבו לחיים משותפים. אף על פי כן, בהתאם לפסק הדין הנזכר העבירה האישה לאיש את הסך המדובר, והדירה נרשמה על שמה באופן בלעדי. לאחר מכן מכרה האישה את הדירה ורכשה דירה אחרת.

במהלך השנים האחרונות נבנתה בשטח בית הירושה שעל שם האיש יחידת מגורים נוספת.

גירושי הצדדים והתביעות שבגינן ניתן פסק הדין מושא הערעור

הצדדים התגרשו בגט פיטורין ביום חמישי ו' לחודש ניסן שנת התשע"ח (22.3.2018), והאישה תבעה כתובה, פיצוי וחלק בבית וביחידה.

האיש טען כי הכתובה נכללה בהסכם הדירה ובפסק הדין כמו שנאמר בפסק הדין. הדירה ב[...] היא ירושה ואינה ברת־איזון [מכוח כוונת שיתוף ולרבות היחידה הנוספת] כי הצדדים ניהלו חשבונות נפרדים ובכלל זה לא היה שותף בדירת האישה ב[...] ובשכירות שלה. האיש הכחיש את טענות האישה כי השתתפה בהשקעות בדירתו ובבניית היחידה וטען כי טענותיה לא הוכחו ואינן מסתברות לפי כושר ההשתכרות שלה והוצאותיה. לטענתו, את היחידה בנה בנם של הצדדים ואף שנרשמה על שם האב – שמו שלו – הרישום היה לצורך קבלת הלוואת משכנתה והבן העביר לו את תשלום הלוואת המשכנתה במזומן. עוד הוסיף כי האישה חתמה בעת לקיחת הלוואת המשכנתה שאין לה תביעות על הבית. והעברות הכסף שהציגה האישה היו תשלומים שהייתה חייבת לו – לבעל.

פסק הדין מושא הערעור

ביום ט"ז בסיוון תשע"ח (30.5.2018) ניתן פסק הדין:

א. תביעות האישה לכתובה ולפיצוי – נדחות.

ב. לאישה אין כל חלק בבית ב[...] – לא ביחידה הראשית ולא ביחידה הנוספת שנבנתה.

ג. בית הדין מחייב את האיש לשלם לאישה סך של 68,000 ש"ח.

ד. לצורך חלוקת המיטלטלין המשותפים תערוך האישה שתי רשימות שוות ערך בתוך ארבעה־עשר יום ממתן פסק הדין, ומהן יבחר האיש את הרשימה המועדפת עליו בתוך ארבעה־עשר יום מקבלת רשימותיה של האישה.

מנימוקי בית הדין:

פסק הדין מיום ג' באב תשס"ח (4.8.2008) קבע כי הדירה תירשם על שם האישה באופן בלעדי [...]