כתובה ואיזון משאבים

הנדון:  כתובה ואיזון משאבים

תוקף הודאה בפלילים – כתובה דאישתכח בה טעותא שנכתבה לשווא – כתובה מוקדמת – כתובה ואיזון משאבים – "מרידה" בגין מעשי הבעל – איזון מוניטין ומשאבים שלא נצברו בגין מעשיו הפליליים של הבעל – פרשנות הסכם בעניין דמי שימוש – חיוב שבועה בטענת שמא ו"רגליים לדבר"

מבוא

זהו תיק קשה וסבוך שמתנהל בבתי הדין השונים מזה למעלה מאחת־עשרה שנים. התיק עבר לבית הדין דנן מבית הדין בפתח תקווה במצוות נשיא בית הדין הגדול, ובסייעתא דשמיא לאחר כמה דיונים הצדדים התגרשו ונקבע מתווה דיוני לסיום כלל העניינים שבין הצדדים.

על התביעות השונות שאנו מורגלים בהן ובשכמותן, מרחף צל אפל של מעשים קשים שעשה האב בבתו הקטנה. מעשים שבהם נדבר בהמשך.

התמשכות ההליכים, אופיים והתפרסותם על פני כמה ערכאות במקביל ובזו אחר זו, מחייבים את בית הדין לעיין בתיק מראשיתו, לסקור את האירועים העיקריים וטענות הצדדים מתחילת ההליכים ועד הלום, ואחר כך לגשת לכתיבת פסק הדין.

רקע כללי ומשפטי

הצדדים נישאו ביום י"ח במרחשוון תשל"ח (אוקטובר 1977), להם שלושה ילדים: [...] ילידת 1982, [...] יליד 1986, ו[...] ילידת 1990. הבעל שירת  בצבא קבע במשך 28 שנה עד שפרש במהלך שנת 2000. האישה עובדת כאחות מוסמכת ב[...] משנת 1977 ואילך.

לצדדים דירה משותפת ב[...] – להלן "הדירה".

ביום כ"ה בניסן תשס"ה (4.5.2005) נעצר הבעל בחשד לביצוע מעשים מגונים בשתי בנותיו. הבעל הוחזק במעצר עד יום כ"ה באייר תשס"ו (23.5.2006). לאחר מכן הורחק מבני משפחתו, עד יום ט' בשבט תשס"ז (28.1.2007), אז החל המאסר בפועל עד סיומו ביום י"ד באייר תש"ע (28.4.2010). שלטונות הצבא שללו מהבעל את תשלומי הפנסיה החל מחודש אוגוסט 2008. כאשר התברר לרשויות הצבא שהבעל קיבל פנסיה בתקופת המאסר, הוחלט לנכות מהקצבה שהבעל מקבל סך של 2000 ש"ח לחודש, החל מחודש יוני 2010.

עיון בחומר המשפטי שבתיק מעורר חלחלה. הבעל הודה בביצוע מעשים מגונים חמורים בבתו הצעירה מאז מלאו לה שש שנים. האירוע האחרון היה ביום כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005), יומיים לפני שהבעל נעצר.

הבת טופלה על ידי הרשויות השונות אך סירבה להעיד כנגד האב. הסירוב יצר קושי ראייתי שהוביל את התביעה וההגנה להסכם הסדר טיעון שבמסגרתו הבעל הודה שהטריד מינית את בתו במשך שנים, נשלח לארבע וחצי שנות מאסר בפועל, ושילם פיצוי לבתו.

בעוד שבבית המשפט הבעל הודה בחלק מהעבירות המיוחסות לו, בבית הדין טען שלא עשה דבר, שהכול עלילה של האם והבת, ושבחר להודות מפני שרצה להגן על משפחתו.

ההליכים בבית הדין

ההליכים בבית הדין החלו ביום ו' באייר תשס"ה (15.5.2005), בתביעה שהוגשה על ידי האישה בבית הדין פתח תקווה, לחייב את הבעל במזונות ולעקל את נכסיו. בכתב התביעה הקצר כתבה האישה:

"בעלי נעצר על ידי המשטרה בגין אשמה של אונס בתי הקטנה בת ארבע עשרה וחצי במשך שנים. נמצא בהארכה [הארכת מעצר] שנייה על ידי הפרקליטות בבית המעצר בתחנת משטרת פתח תקווה. אני זקוקה למזונות טיפולים לבני המשפחה וכו' סך של חמשת אלפים ש"ח."

בית הדין נעתר למבוקש ובו ביום ניתן צו עיקול על כספים שהוחזקו בחשבונות משותפים. למחרת היום הוטל צו עיקול על רכב מסוג [...]: להלן "הרכב".

ביום כ"ז באייר תשס"ה (5.6.2005) הגיש הבעל על ידי בא כוחו דאז עורך דין דחבש, תביעת גירושין מפורטת בבית הדין פתח תקווה, ובכרוך לה תביעה לחלוקת רכוש, קביעת משמורת והסדרי ראיה ומזונות אישה וילדים. מעיון בכתב התביעה לגירושין וחלוקת רכוש עולה שהעילה המרכזית לגירושין היא טענת הבעל שהעלילו עליו עלילה שבגינה נעצר על ידי המשטרה.