כתובה בשקלים ישנים, הצמדה ופיצויי גירושין

לפנינו תביעת כתובה של האישה.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו בשנת תשמ"ב (1982), ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, כולם בגירים. האיש כתב לאישה כתובה בסך מיליון שקלים ישנים.

בשנת תשס"ט (2009) עזב האיש את חדר השינה המשותף ועבר לגור בחדר נפרד. בשנת תשע"ד (2014) הגיש האיש תביעה בביהמ"ש לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. לאחר מכן, באותה שנה, הגישה האישה תביעה לשלום בית, האיש סירב לשלום בית, וביה"ד כתב בהחלטה מיום 15/11/2014 כי תביעתה לשלום בית אינה כנה כלל. בשנת תשע"ה (2015) הגיש האיש תביעה לגירושין, וכעבור כחצי שנה, בתחילת תשע"ו, התגרשו הצדדים.

התקיימו עד כה שני דיונים בעניין הכתובה.

בסוף הדיון השני ביקש ביה"ד ברוב דעות משני הצדדים לסכם את טענותיהם, ולאחר מכן יינתן פסק דין.

הצדדים הגישו סיכומים, ולהלן תמצית דבריהם כפי שעולה מהחומר שבתיק.

טענות האישה

• א. האיש עזב את האישה וסירב לישון עמה בחדר אחד. הוא הודה בכך בדיון, ונמצא שהוא מרד.
• ב. האיש הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט, כלומר פתח בהליכים משפטיים לקראת גירושין. הוא גם זה שסירב לשלום בית כאשר האישה פתחה תיק שלום בית, והוא זה שבסופו שלל דבר פתח תיק גירושין. לפיכך אין ספק שהאיש מורד, ולכל הפחות נטל הראיה מוטל על כתפיו.
• ג. למרות שהכתובה נכתבה בשקלים ישנים יש להצמיד אותה למדד לאור פסיקה בעניין, ולחייב את האיש ביותר מ-500,000 ₪.
• ד. יצוין שהאישה משלמת לאיש מחצית מהפנסיה שלה מדי חודש בחודש לפי פסיקת בית המשפט ובניגוד להלכה, בעוד האיש אינו משלם לה דבר, היות שאין לו כמעט פנסיה.

טענות האיש

• א. האישה מרדה בבעל, סירבה לקיים עמו יחסי אישות, ובעקבות זאת עזב האיש את חדר השינה ובסופו של דבר הגיש תביעות לפירוק שיתוף ולגירושין.
• ב. האישה רדתה בבעלה, בקושי נתנה לו כסף וכו'.
• ג. אין להצמיד את הכתובה למדד לאור פסיקה בעניין.
• ד. אין לפסוק לאישה פיצויי גירושין, היות שבבתי הדין לא נהוג לפסוק פיצויי גירושין. מלבד זאת, פיצויי הגירושין שייכים במקום שהאישה מבקשת שלום בית באמת, וכדי לשכנע אותה להתגרש יש לפסוק לה פיצויי גירושין, ובמקרה דנן קבע ביה"ד כי תביעת האישה לשלום בית אינה כנה.
• ה. דברי האישה בעניין תשלום מחצית הפנסיה אינם צודקים כלל, שהרי מנגד היא נטלה בזמנו את כספי הפיצויים שקיבל האיש לאחר שפוטר ממקום עבודתו.