כתובה בבעל שעזב את הבית וטוען שהאישה גרמה לפירוד

בפנינו תביעת האישה לכתובתה. סכום הכתובה – עיקר ותוספת – 180,000 ש"ח.

• רקע עובדתי ותאור הליכי הדיון

הצדדים נישאו כדמו"י בכ' אלול תשנ"ה (15.9.95), ונולדו להם שלושה ילדים משותפים. בנובמבר 2012 עזב הבעל את הבית, ובג' באדר ב' תשע"ד (5.3.2014), הגיש תביעת גירושין.

הדיון הראשון התקיים בל' בניסן תשע"ד (30.4.2014) בפתח הדיון נאמר:

הבעל: אני רוצה להתגרש.

האישה: הוא יזם את הגירושין אבל אני מסכימה להתגרש. היום הוא חי עם מישהי אחרת.

ב"כ האישה: אם היה מהלך של תיקון האישה הייתה שמחה לשבת ולשוחח.

ב"כ הבעל: הוא לא עזב את הבית הוא גורש מהבית.

בסוף הדיון הודיעה ב"כ האישה על רצונה להגיש תביעה לכתובה, אשר הגישה בי"ג באייר תשע"ד (13.5.2014).

בדיון שהתקיים בתאריך י"ט במרחשוון תשע"ה (12.11.2014), לשאלת ביה"ד בנוגע לגירושין, נאמר:

האישה: אחרי שהוא עזב אותי ובגד בי ואנחנו כבר שלוש שנים בתוך זה. מעולם לא גירשתי אותו. הוא בגד בי ויש לי הוכחות אין לי למה לחזור עכשיו...

ב"כ הבעל: אנחנו מבקשים לקבוע מועד קרוב לגט [...]

ב"כ האישה: לאשה אין בעיה לערוך את הגט. היא לא יכולה להמשיך לחיות עם הבעל.

ביה"ד נתן החלטה להזמין פעם נוספת לדיון בתביעת האישה לכתובה, לאישור הסכם גירושין, לבירור שמות ולסידור הגט.

בדיון שהתקיים בתאריך כ"ד בטבת תשע"ה (15.1.2015), נסוב רוב הדיון על ענין מכירת הבית.

ב"כ הבעל ביקש במהלך הדיון להציג עד, עו"ס שלדבריו פנה אליו הבעל כדי לשקם את מערכת היחסים, והאישה לא רצתה לנסות. ב"כ האישה הכחישה את זה, אך סירבה לקבלת העדות בטענה שהעד לא הוזמן והיא לא מוכנה לחקירה.

בסיום הדיון באותו יום (כ"ד בטבת תשע"ה) נערך הגט כדמו"י. ביה"ד הזמין את הצדדים פעם נוספת לדיון הוכחות לחיוב הבעל בכתובה, וכן לחלוקת רכוש.

בדיון שהתקיים בתאריך ה' בניסן תשע"ה (25.3.2015) נדון עניין הכתובה. הבעל והאישה הציגו באריכות את טענותיהם ואת עובדות הפירוד לפי דבריהם. אולם לא הוצגו שום ראיות או עדויות, למעט מכתב מהעו"ס מלפני שנה, מהתאריך כ"ז בניסן תשע"ד (27.4.2014) (כמה ימים לפני הדיון הראשון) שבו נכתב: