כתאנה נ' אלביאדסה ואח'

פסק - דין

1.התובע הוא בעלים של רכב יונדאי מסחרי.

הנתבע מס' 1 נהג בזמן הרלוונטי לתביעה ברכב פרטי מסוג פולקסווגן, והנתבעת מס' 2 ביטחה את הרכב הפרטי של הנתבע מס' 1.

התביעה היא תביעה על סך 29,890 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונה שהתרחשה ביום 21/1/2009.

2.על פי הנטען בתביעה, רכב התובע היה נהוג באותו יום על ידי בילאל מואסי, הוא עצר עם הרכב בצד ימין של הרכב הראשי בבאקה אל גרביה, פרק סחורה לחנות מכולת, הוא חצה את שני הנתיבים מצד ימין, ונעמד בקטע המקביל לאי-תנועה, שם חיכה להתפנות התנועה שהגיעה מכיוון ג'ת, ובהיותו בעצירה מוחלטת, לטענתו, פגע בו הרכב הפרטי של הנתבע מס' 1 וגרם לו נזקים ישירים לרכב, שעל פי חוות דעת שמאי מסתכמים ב- 16,511 ₪, וכן נגרמה לרכב ירידת ערך של 9433 ₪. בנוסף נגרמו לתובע הוצאות שמאות בסך 1342 ₪, הפסד הכנסה גלובלי של 1000 ₪, וטירדה והוצאות כלליות של 800 ₪. כל אלה מביאים את סכום התביעה ל- 29,890 ₪ ליום הגשת התביעה (כלומר בצירוף ריבית והצמדה מיום היווצרם).

3.הנתבעים, בכתב הגנתם, מכחישים את הנזק, דורשים לחקור את השמאי, וטוענים כי התאונה אירעה כאשר במהלך נסיעתו של הרכב הפרטי הוא עבר מהנתיב הימני לשמאלי כדי לעקוף משאית שנסעה בצד ימין, לפתע הגיח רכב התובע שחסם את נתיב נסיעתו תוך כדי נסיעה בניגוד לכיוון הנסיעה, וחסם את נתיב הנסיעה.

לנתבע לא הייתה התראה מספקת כדי לבלום, והוא פגע ברכב התובע.

4.הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בישיבת קדם המשפט יעידו הנהגים ולאחר מכן הצדדים יסכמו וביהמ"ש יתן פסק דין.

בנסיבות אלו, ניתן לומר שהנתבעים ויתרו על זכותם לחקור נגדית את השמאי, וויתרו על זכותם לחקור נגדית את בעל הרכב, שנתן תצהיר עדות ראשית לעניין נזקיו, וצמצמו את המחלוקת ביניהם לעניין האחריות לתאונה.

5.שמעתי את שני הנהגים בדיון היום, ומהתמונות, כפי שהוצגו בפני, ברור לחלוטין שאם רכב התובע עצר את רכבו, כטענתו, הרי הוא עשה זאת בצורה שמפריעה לתנועה בנתיב נסיעתו של רכב הנתבע.

בין אם רכב התובע היה בנסיעה ובין אם היה בעצירה, היה על רכב הנתבע, שעקף משאית, לנסוע במהירות שתאפשר לו לעצור במקרה שכלי רכב או כל דבר אחר ימצא על נתיב נסיעתו.

6.קשה להכריע בין גירסאות הצדדים, אך לטעמי זהו אחד מאותם המקרים שבהם גם לשיטתו של כל צד ישנו אשם תורם נכבד שלו עצמו.

אני מעריך את אותו אשם תורם ב- 50%. כלומר מחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים, ומכיוון שהצדדים הוציאו את היקף הנזק מהמחלוקת ביניהם (כפי שהסברתי לעיל), אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע מחצית מסכום התביעה, כלומר את הסך של 14,945 ₪ בצירוף מחצית האגרה ששולמה, והסכום הללו יישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 15/6/2009 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3000 ₪ ומע"מ, וכן את הוצאות המשפט האחרות, והסכומים הללו יישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג ניסן תש"ע, 28 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: