כשרות הגט על אף הפרת הסכם הגירושין ואיסור הוצאת לעז עליו

בפנינו מונח ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי מיום כ"ז בטבת תשע"ד (30.12.13). החלקים האופרטיביים מתוך החלטת בית הדין הנ"ל הנוגעים לערעור, כדלהלן:

לפיכך לא יכול להיות ספק שהסמכות לדון בכל הקשור להסכם לרבות נושא מזונות הילדים, היא לבית הדין הרבני.

אכן עלינו להבהיר לאם ולבא כוחה כי להפרה כל כך מהותית של הסכם הגירושין עלולות להיות השלכות על כשרותו של הגט שניתן על בסיס הסכם זה [...] לפיכך על האם לפעול בהתאם להסכם הגירושין, ולא לגרום לפסילת הגט [...] נכתב לדעת הרוב. לדעת המיעוט יש להשמיט בנימוק חרם דרבינו תם על הוצאת לעז.

טענות המערערת

ערעורה של המערערת מורכב משני חלקים.

1. סמכות לדון במזונות הילדים. בית הדין האזורי קבע כי לבית הדין הרבני הסמכות לדון במזונות הילדים. לדעת בא כוח המערערת, שגה בית הדין בכך וכי משסיים בית הדין הרבני לדון בענייני הגירושין והצדדים התגרשו, פקעה סמכותו של בית הדין הרבני לדון בסוגיה זו של תביעת מזונות.
2. כשרות הגט. לדעת בא כוח המערערת, כתב בית הדין האזורי כי עקב הגשת האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה, קיים חשש לכשרות הגט. בא כוח האישה טוען כי אין כל קשר בין האמור בהסכם הגירושין, ואף אם הותנה בהסכם שבכל הקשור להסכם יהיו הדיונים בבית הדין הרבני, הרי ידוע שבית הדין מסביר ואומר בבירור טרם מסירת הגט, כי הגט ניתן ללא כל תנאי ואינו קשור להסכם הגירושין שהוא תקף ועומד על רגליו ואפשר לתבוע כדי לאכוף אותו אבל כל זה ללא קשר לגט, שאינו מותלה או מותנה בשום קשר או תנאי וניתן על דעת כן. לדברי בא כוח המערערת, המשיב – בעלה לשעבר של המערערת – מלעיז עליה שכביכול יש חשש על הגט שהוא עצמו נתן לה, ואינו בוחל מלהפיץ את דעתו בעניין זה בכל דרך, לרבות באתרי האינטרנט.

תגובת המשיב

בשאלת הסמכות. לדעתו צדק בית הדין האזורי בקבעו כי הסמכות לדון במזונות ילדים היא בסמכות בית הדין הרבני, שכן משהותנה כך בהסכם הגירושין הצדדים מסרו בכך את הסמכות לבית הדין הרבני.

בשאלת כשרות הגט, תמך בא כוח המשיב בדעה זו הסוברת שבכל מקרה שפעל מי מהצדדים נגד האמור בהסכם שעליו קיבל בקניין, הרי שיש בכך משום חשש לכשרות הגט.

השתלשלות ההליכים

הזוג נישא כדת משה וישראל ביום [...] תשס"ג בירושלים. לזוג שלוש בנות קטינות.

ביום [...] תשע"א נפתח תיק "אישור הסכם גירושין" בבית הדין בירושלים.

ביום [...] תשע"א חתמו הצדדים על הסכם גירושין בבית הדין האזורי בירושלים. ההסכם אושר על ידי בית הדין וניתן לו תוקף של פסק דין.

ביום [...] תשע"א התגרשו הצדדים, בגט כדת משה וישראל בבית הדין האזורי בירושלים.

לאחר שנתיים הגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט. הבעל פנה אל בית הדין הרבני כדי שיקבע כי המקום שבו צריכה להתנהל ולהיות מוגשת תביעה למזונות ילדים הוא בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט. באי כוח הצדדים נחלקו בשאלה אם יש לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעה למזונות ילדים, ועל כך ניתן פסק הדין נשוא הערעור.

לקראת פסיקה

בנושא הסמכות לדון במזונות ילדים.