- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כשרות גט שנחתם בדיו של בעל אחר
|
תיק רבני בית דין רבני אזורי באר שבע |
987814-2
15.5.2016 |
|
בפני הדיין: הרב אברהם צבי גאופטמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים: פלוני ופלונית |
המשיב: בית הדין הרבני |
| פסק דין | |
עם גמר כתיבת הגט, אחד מעידי הגט שם לב לכך שחתימתו לא נעשתה בדיו של הבעל המגרש, אלא בדיו של בעל אחר שגיטו נכתב באותו הזמן.
עלינו לברר האם ניתן להכשיר גט שנחתם על ידי העדים בדיו שאינו שייך למגרש.
א. הקניית הקלף, הדיו והקולמוס לבעל
בענין הקניית הקלף, הדיו וכלי הכתיבה של הגט למגרש, מצינו שלוש שיטות עיקריות בדברי הראשונים:
- צריך להקנות לבעל את הקלף והדיו
כתב הרא"ש בסדר הגט:
"הסופר יתן הקלף והדיו במתנה לבעל, דבעיא: וכתב ונתן, שיהא הגט שלו" (עיין שו"ת הרא"ש כלל מה, סימן כט).
וביאר הבית יוסף (אבן העזר סי' קכ סעיף א):
"כלומר כדרך בני אדם שכותבין בדבר שהוא שלהם, וגם לא שייך נתינה אלא בדבר שהוא שלו".
וכן דעת הסמ"ג (עשין נ), עיין בב"י (שם).
בין הראשונים הסוברים שיש להקנות לבעל את הקלף והדיו, יש שמשמע מדבריהם שההקניה צריכה להתבצע קודם הכתיבה, וכמשמעות הבנת הבית יוסף ברא"ש, שדרך בני אדם שכותבין בדבר שהוא שלהם.
ויש שכתבו כי די בכך שהבעל ייקנה את הגט מהסופר קודם מסירתו. כך גם משמע מרש"י (גיטין דף כ ע"ב, ד"ה לא ידעה לאקנוי), שכתב: "ואנן בעינן ונתן", כלומר הקפידא שהגט יהיה של הבעל בזמן הנתינה, ולא בזמן הכתיבה.
מכל מקום טוב יותר שהסופר ייתן הקלף והדיו קודם הכתיבה, שמא יישכח ליתנו לבעל אחר כך (עיין הגה"מ פ"ג מגירושין ה"ז, הו"ד בב"י, שם).
לשיטה זאת, אין צריך להקנות לבעל את הקולמוס או שאר כלי הכתיבה, ובטעם החילוק בין הקלף והדיו לבין הקולמוס, כתב בעל התרומה (הלכות הגט, סימן קי):
"דאין כאן חסרון הניכר במה שכותב בו הגט".
כלומר: מאחר והשימוש בקולמוס אינו מחסרו באופן ניכר, אין קפידא בדבר, ולכן אין צריך להקנותו [ועיין בפתחי תשובה (סי' קכ ס"ק ב) שהביא חילוק נוסף].
ובשו"ת הרדב"ז (ח"א סימן קנא) כתב:
"ואפשר לי לקיים המנהג לפי שלפעמים ישבר הקולמוס בכתיבת הגט וצריך לחתוך ממנו ולתקנו ויש כאן חסרון הניכר, ולכן צריך שיהיה משל בעל כמו הדיו, ואף על פי שחסרון הדיו ניכר בגט מה שאין כן בקולמוס סוף סוף כיון דלפעמים ניכר החסרון בקולמוס בעצמו לא חלקו והנהיגו להקנות הכל לבעל. ותו דלפעמים יהיה הקולמוס טבול בדיו ונמצא אותו דיו חסרונו ניכר בגט, שהרי כותב בו תיבה ראשונה או מקצתה..."
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
