כשירי נ' גסל

החלטה

בפני בקשה מטעמה של המבקשת (הנתבעת) להאריך לה את המועד להגיש התנגדות לביצוע שטר, וכן לקבל את ההתנגדות גופה.

המשיב, שבינתיים נפטר, באמצעות בא כוחו, הגיש בקשה לביצוע שטר על סך של 7,000 ₪ (כך במקור).

המבקשת טענה, בתצהירה התומך בבקשתה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, כי השיק ניתן לביטחון וזאת למקרה שתגרום לנזק לדירה ששכרה מהמשיב המנוח, והיא לא גרמה לדירה נזק כלשהוא. היא גילתה באופן אקראי על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל כאשר בדקה את התיקים התלויים כנגדה, וכאשר ניסתה להגיש את ההתנגדות, נאמר לה בלשכת ההוצאה לפועל כי טרם הגיע המועד להגשתה ולא הסכימו לקבל את ההתנגדות, וכן טענה כי המשיב נפטר.

בהתנגדות מטעמה טענה המבקשת, בתמצית, כי שכרה את הדירה מהמשיב, במסגרת הסכם שכירות, לתקופה שמיום 30.11.2010 ועד ליום 1.12.2011, בסך של 1,500 ₪ לחודש. המשכיר התחייב לתקן ליקויים שונים בדירה, אך לא עמד בהתחייבויותיו. על פי הסכם השכירות חויבה המבקשת לשלם חיובים שונים, כגון- מים, ארנונה, חשמל וגז, אלא שהחשבונות לא הגיעו אליה. המשיב חתך את צינורות המים לדירה והמבקשת נאלצה לתקנם בעזרת השכנים. בפברואר 2011 שילמה המבקשת עבור דמי השכירות, ובגין החשמל, והמשיב התחייב לבצע תיקונים בדירה, אך לא עמד בהתחייבותו זו. במרץ 2011 נותקה הדירה מהספקת המים והמשכיר דרש את תשלום דמי השכירות, והמבקשת דרשה את תיקון הליקויים בדירה. מאמצע מרץ ועד אמצע אפריל 2011 הייתה המבקשת ללא מים זורמים בדירה, ובתקופה זו התגוררה רוב הזמן אצל בנה. יום אחד כאשר חזרה לדירה מצאה כי המנעול הוחלף, ומאז הקשר בינה לבין המשיב נותק, וחפציה נותרו בדירה עד למועד הגשת הבקשות.

דיונים בתיק נערכו בפני בימים 20.11.2012 ו- 14.2.2013.

בדיון שערך בפני ביום 20.11.2012 טענה המבקשת כי על פי תוספת להסכם השכירות עם המשיב המנוח הוסכם שדמי השכירות יעמדו על סך של 1,250 ₪, בגלל הצורך לבצע שיפוצים, אלא שאלה לא נעשו בסופו של דבר כי הדירה פונתה. כן טענה כי לא שילמה עבור חודש אחד בלבד סכום של 1,250 ₪.

יש לציין כי מאמצי לסיים את המחלוקת בין הצדדים באמצעות פשרה, ובכלל זה קביעת מועד נוסף לדיון שנערך ביום 14.2.2013, לא צלחו, ולפיכך ניתנת החלטה זו.

עיון בתצהיר המבקשת התומך בבקשתה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, מעלה כי המבקשת טענה טענות על דרך הכלליות, ובכלל זה לא פירטה מתי בדיוק נודע לה על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגדה בתיק זה, ומה היו הנסיבות המדויקות שבהן נודע לה על תיק ההוצאה לפועל. גם טענתה של המבקשת כי נתקלה בסירוב של לשכת ההוצאה לפועל להגיש את בקשתה בטענה כי טרם הגיע המועד לצורך הגשתה, מעבר לכך שנטענה ללא כל הפרטים הצריכים לעניין זה, אינו מתיישב עם ההיגיון וניסיון החיים, ועם דרך פעולתה של לשכה זו.

יחד עם זאת, המבקשת טענה כי מעולם לא הומצאה לה הודעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, והכוונה הינה לאזהרה, ולא מצאתי כי טענתה זו נסתרה בחקירה שנערכה לה על ידי ב"כ המשיב, ובכלל זה- העתק אישור המסירה, ככל שקיים בתיק ההוצאה לפועל, לא הוצג בפני המבקשת, וממילא היא לא עומתה עם מסמך זה, ככל שקיים. בחקירתה הנגדית טענה כי פנתה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך כשבועיים מהמועד שבו נודע לה על פתיחת התיק כנגדה.

לאחר שמצאתי כי המבקשת לא נסתרה על טענתה שלפיה האזהרה לא הומצאה לה, לאחר שהעתק האזהרה לא הוצג בפני, ולאור טענה נוספת שלא נסתרה שלפיה הבקשה וההתנגדות הוגשו בתוך כשבועיים מהמועד שהמבקשת ידעה על תיק ההוצאה לפועל, מצאתי לנכון להאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות.

לאחר שבחנתי את טענות ההגנה שהעלתה המבקשת בהתנגדות, מצאתי כי יש בהן, ולו על פני הדברים, כדי להעמיד הגנה למבקשת, מה גם שהמבקשת לא נחקרה על הטענות שהעלתה בהתנגדות, ובשים לב לכך שבשלב זה של ההליך המשפטי, בית המשפט אינו בוחן את סיכויי הצלחת קבלת הטענות, או את דרכי הוכחתן.

מעבר לכך, עיון בבקשת הביצוע מעלה כי לא פורטו כלל- "העובדות המשמשות עילה לבקשה...", ורק מטעם זה היה מקום ליתן למבקשת רשות להגן.

לאור האמור לעיל ניתנת בזאת רשות להגן למבקשת.

שינוי פרטי התובע

לאור פטירתו של המשיב (התובע), ובהמשך לבקשה שהוגשה בעניין זה, הנני מתיר את החלפת התובע ביורשתו על פי הצוואה שהוצגה בפני, הגב' זסלבסקי לודמילה ת.ז. 309009876, שתשמש כתובעת.

המתווה הדיוני

הדיון בתובענה יערך על פי פרק ט"ו 1 (תובענות בסדר דין מהיר), לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), ועל פי האמור להלן.

הצדדים יתאימו את כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר כמפורט להלן-

התובעת הנ"ל תגיש לבית המשפט וימציא לנתבעת (המבקשת פה) בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו את בקשת הביצוע (על נספחיה), כשהיא מלאה בכל פרטיה, בצירוף תצהיר על פי טופס 17א', חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, רשימת מסמכים, ומסמכים, ככל שצריך, לפי תקנה 214ג. ו- 214ח. לתקנות (להלן: "כתב התביעה").