כרספי נ' בורוכוב ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"א, 03/11/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

על דרך הפשרה על פי סעיף 79 (א') לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1974.

בפניי תביעה בגין נזקים שאירעו לרכב התובע בתאונה מיום 30.10.09 בראשון לציון בשכונת נווה-ים. לגרסת התביעה, רכב הנתבע נסע לפני רכב התובע במרחק של כ-4 מטר לפניו, לפתע מבלי כל התראה סטה מעט ימינה ושמאלה בצורה חדה על מנת לבצע סיבוב פרסה במרכז הכביש. מדובר בכביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון, כשבשני צידי הכביש חונים מכוניות וביניהם מפרצי כניסה לרחובות הולנדים בשכונה. לגרסת התובע, על מנת לבצע את הפרסה האסורה היכן שקיים פס מפריד לבן רצוף בין שני הנתיבים, סטה הנתבע מעט ימינה ועלה עם הגלגל הימני על המדרכה בסמוך למפרץ כניסה עליו שלט אין כניסה על מנת לבצע את הפרסה. התובע ניסה לבלום, אולם מפאת תנאי מזג האוויר וגשם שוטף החליק רכבו, הוא ניסה להסיט את הרכב שמאלה כדי להימנע מפגיעה, ועל אף זאת התרחשה פגיעה בין שני הרכבים כפי שמתוארת בחוו"ד השמאית.

גרסת ההגנה איננה כה שונה מגרסת התביעה, הנתבע מודה כי ביקש לבצע סיבוב פרסה לכיוון הנגדי לאחר ששם ליבו כי טעה בדרך. לטענתו, הוא האט את מהירות נסיעתו וסובב את הרכב שמאלה, משכבר היה עם החלק הקדמי של רכבו בנתיב הנגדי פגע בו רכב התובע. לטענת ב"כ הנתבעים, הנהג התובע נסע שלא על פי תנאי הדרך, היה עליו להאט נסיעתו ולתת לנתבע לסיים את ביצוע הפרסה בבטחה ולא לנסות לעקוף אותו. לחילופין, טוען ב"כ הנתבעים לו היה נוהג התובע עפ"י תנאי הדרך היה מספיק לבלום את רכבו ולהימנע מתאונה.

שמעתי את שני הנהגים מעידים בפניי, ואף שמעתי את שני העדים שישבו ברכבים מעידים בפניי.

זאת ועוד, הנתבע חתם במועד התאונה על מסמך, על פיו הוא מודה כי ביצע פרסה בלי לשים לב לתנועה ומבלי להסתכל במראות ובכך פגע ברכב התובע, וכי הוא מודה באשמתו. הנתבע העיד, כי חתם על מסמך זה מאחר והיה לחוץ, מדובר בנהג צעיר שהיה כבן 18.5 בעת התאונה. לטענתו, התובע אמר לו כי הוא מבקש להזמין בוחן משטרה ומאחר והוא נהג צעיר הוא חשש מביקורת של המשטרה וחתם על מסמך ההודאה באשמה.

גם מבלי חתימתו של הנתבע על מסמך זה, אני סבורה שחל אשם מלא על הנתבע מבלי לשייך אשם תורם לתובע והכל כפי שאבהיר להלן. מדובר בכביש בעל שני נתיבים, הנסיעה בו איטית ממילא מקום שיש מפרצים הפונים ימינה, יש להתכונן להאטה של רכבים ולסטייה ימינה. אין לצפות ביצוע פרסה במקום כזה, מה עוד שמדובר בפס לבן מפריד בין שני הנתיבים ובתנאי שטח גרועים. אף על פי עדותו של הנתבע עצמו, מדובר היה ביום גשום במיוחד עם ראות גרועה. הנתבע העיד, כי בדק שאין רכבים בנתיב הנגדי, ואולם לא די בכך. על הנתבע היה להסתכל במראות ולוודא שאין רכבים מאחוריו. אם תנאי השטח לא מאפשרים לו לבצע סטייה כה מסוכנת לנתיב הנגדי, היה עליו לעמוד במפרצי החנייה ולהמתין עד שתנאי השטח יאפשרו לו לבצע את הפנייה בבטחה, קל וחומר ביום גשום ובתנאי ראות גרועים. לטעמי, לא נהג הנתבע בזהירות הנדרשת וביצע פנייה אסורה במקום אסור בחוסר זהירות מירבי. יתרה מכך, שני הצדדים מודים כי בצידו הימני של הכביש לא זו בלבד שהיו מפרצי חנייה אלא פניות ימינה המאפשרות כניסה לרחוב הולנדי, מה יותר פשוט היה מלהיכנס לרחוב כזה ולהסתובב חזרה בבטחה. הנתבע ביקש לבצע סיבוב פרסה במהירות בחופזה מבלי ששם ליבו לתנאי השטח.

הייתי שוקלת לשייך אשם תורם לתובע אלמלא היה מדובר ביום גשום במיוחד ובתנאי ראות גרועים, ואולם על פי עדות שני הצדדים מדובר היה ביום גשום ובמצב זה אני מאמינה לגרסת התובע כי היה קשה לבלום את הרכב כשמרחק הנסיעה בין שני הרכבים לא יותר מ-4 מטר. אני אף מאמינה לגרסת התובע כי נסע במהירות איטית של לא יותר מ-30 קמ"ש, הן מפאת העובדה כי מדובר בנתיב אחד, וכן כי התאונה התרחשה באזור מגורים, הן מפאת תנאי מזג האוויר, והן מפאת העובדה שאמו של התובע הוצאה אותו יום מביה"ח לאחר אירוע מוחי, והחשוב מכל מפאת העובדה שהתובע היה בסמוך לביתו כשרחוב אחד מפריד בינו לבין ביתו. נוכח כל הנסיבות לעיל לא היתה כל סיבה לתובע לנסוע במהירות כה מופרזת, ואני מאמינה לגרסתו כי שני הרכבים נסעו באיטיות והתאונה התרחשה מפאת הסיבוב הפתאומי שעשה הנתבע על מנת לעבור לנתיב הנגדי.

אני משייכת אם כן את כל האשם לנתבע, אינני רואה מקום לשייך אשם תורם לתובע. אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד במלוא סכום התביעה בסך 77,769 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בהחזר האגרה ששילם התובע בסך 972 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ מסכום התביעה. ההוצאה זו תהיה צמודה ונושאת ריבית ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו את שכרו של עד ההגנה בסך 250 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"א, 03/11/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: