כרסנטי ואח' נ' קופת חולים לאומית ואח'

החלטה

1.הצדדים הגישו תחשיבי נזק.

2.מבלי לקבוע עמדה סופית, מובאת להלן הצעת פשרה מטעם בית המשפט.

3.במישור האחריות – דומה כי קיימות מס' מחלוקות עיקריות בין הצדדים, שההכרעה בהן, תביא להכרעה בסוגיה כולה. אחת המחלוקות היא שאלת האבחון ביום 3/11/07, היינו כאשר הרופאים בהדסה אבחנו כי מדובר בכאבים הנובעים מבעיה הקשורה במערכת השתן. כמו כן עולה שאלת חוסר האבחון עד למועד זה במסגרת המעקב השוטף בקופת החולים, ולאחר מועד זה, עד לאשפוז הנוסף בהדסה. דומה, כי בדיקות האולטרא וסאונד הבטניות לא הצליחו לאתר נכונה את סיבת הכאבים, היינו אותה ציסטה ותסביב ב"טפולה". פרופ' מייזנר מציין כי בדיקה וגינאלית, הייתה מביאה לזיהוי הציסטה, בוודאות גבוהה, כך גם אולטרא וסאונד וגינאלי. התובעת סירבה לבדיקה וגינאלית ידנית. אולם, אין טענה בפי הנתבעים כי חשיבות בדיקות אלה הוסברו לה. האפשרות לאולטרא סאונד וגינאלי כלל לא הועלתה על ידי הנתבעים. למעשה, עולה כי עד ליום 8/11/07 לא חשדו הנתבעים כי לתובעת ציסטה ותסביב בשחלה כמקור לכאביה. לפחות היה ראוי לחשוד בכך, להביא חשד זה לידיעת התובעת ולהעמידה על הצורך הדחוף בבדיקות וגינאליות.

4.שאלה אחרת שעולה, האם זיהוי מוקדם בשלב כלשהו בו ניתן היה לבצע זיהוי, היה יכול למנוע את התוצאות שאירעו היינו ביצוע הניתוח ומות העובר, אם כן, מהו אותו שלב או פרק זמן. יש לזכור כי בין התלונות על כאבים והאשפוז בהדסה ועד לניתוח עברו כ-5 ימים, ועל כן ספק אם הניתוח היה נמנע גם אם הזיהוי היה נעשה אז. פרופ' שנפלד סבור בחוות דעתו כי הגילוי המוקדם היה מונע את הצורך בניתוח כפי שבוצע ועקב כך מות העובר, זאת בניגוד לחוות הדעת של פרופ' מייזנר וד"ר גונן אוהל.

5.לפיכך, ראוי במקרה זה, לצורך פשרה, שכל צד "יקנה סיכון" של שליש מהנזק.

6.באשר לפיצוי – לאור טענות הצדדים, הנכות שנקבעה, הפסיקה הנוהגת, ראוי להעמיד את הפיצוי הכולל על 360,000 ₪. מוצע כי מתוך כך ישולם לתובעים סכום של 240,000 ₪, כאשר כל אחד מהנתבעים יישא במחצית הסכום. לסכום הפיצוי יוסף שכ"ט עו"ד, הוצאות המשפט לרבות עלות חוות הדעת.

7.התובעים יודיעו עמדתם עד 15/5/11 והנתבעים עד 15/6/11.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: