כרמי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה ואח'

החלטה בבקשה לביטול החלטה על ביטול ההענקה

הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקה בסך 150,000 ₪ שנעשתה לאבי החייב, שמואל כרמי, באוגוסט 2003, מתוך תמורת דירה שנמכרה על ידי החייב. בהעדר תגובה, התקבלה הבקשה. המשיב, אבי החייב והחייב עצמו הגישו בקשה לביטול ההחלטה בטענה ששלח את התגובה כבר ביום 6.5.10, דהיינו למחרת ההחלטה. בהמשך להחלטה קודמת, ההחלטה ניתנה כדין, ואין כל נימוק המצדיק הגשת תגובה באיחור, אלא שאדון בבקשה כבקשה לשינוי החלטה לפי סעיף 181 לפקודה.

לגוף הענין, טוען אבי החייב שהכספים שקיבל מהחייב הם החזר הלוואה שנתן לחייב בשנת 2001 לצורך רכישת דירת מגורי משפחתו. עוד נטען, כי הכספים שהועברו למשיב שייכים לגרושתו של החייב ולא לחייב. היא שהתחייבה בהסכם הגירושין מיום 2.4.03 להחזיר את ההלוואה למשיב מכספי התמורה המגיעים לה ממכירת הדירה, שכן נאמר שיתרת המכירה תועבר לידי האישה. על כן, אין מדובר כלל בנכס של החייב שהוענק.

על פי עדות החייב עצמו, מכירת הדירה נעשתה במצב שבו החייב כבר היה שקוע בחובות כבדים, אף שהדבר היה כ- 3 שנים לפני פשיטת הרגל. העובדה שהועמד לו אשראי נוסף כדי לפרוע את האשראי הקודם אינה אומרת שהוא לא היה שרוי בחובות כבדים. נטיית אדם היא שלא למכור את דירת מגוריו לתשלום חובותיו כל עוד אינו חייב לעשות זאת. החזקה שנקבעה בע"א 5709/99 לוין נ' שילר בדבר ידיעתו של מקבל ההענקה על הקשיים הכלכליים של המעניק עקב הקירבה המשפחתית שהיותו אבי החייב לא נסתרה. על כן, אני קובע כי אבי החייב ידע על קשייו הכספיים של החייב כאשר קיבל ממנו סך 150,000 ₪.

אני דוחה את טענת המבקשים שיתרת מכר הדירה היתה שייכת לגרושת החייב. כאמור בהסכם, רק היתרה לאחר "החזר ההלוואה להוריו של הבעל" הוסכם שתועבר לגרושתו. כלומר, מה שהתכוונה הגרושה לקבל ומה שקיבלה הוא הסכום שאחרי התשלום האמור שהוכתר בכותרת "החזר ההלוואה". העובדה שהחייב ואשתו כינו כך את התשלום הזה אינה משנה דבר. זכויתיה של הגרושה הן לאחר התשלום הזה, ולכן התשלום הזה לא היה שייך לגרושת החייב.

באותו פסק דין לעיל, נקבע נטל מוגבר על קרובי משפחה הטוענים להסכמים מכוחם קיבלו הענקה, מעבר לנטל הרגיל המוטל על מקבל הענקה המבקש להשאיר בידו את ההענקה לפי סעיף 96 (ב9 לפקודה. אני דוחה את טענת החייב ואביו, כאילו בגלל יחסי המשפחה לא נערך תיעוד להלוואה. על פי הדין, יש לחשוד בהלוואה הניתנת ללא תיעוד. אין לקבל את הטענה שעקב היחסים הקרובים לא נערך תיעוד. היחסים הקרובים שבין אב לבנו מביאים לכך שהאב יעזור לבנו ברכישת דירה למגוריו על ידי מתן עזרה כספית, ללא חזרה. כאשר טוענים שהעזרה הכספית, שמקובל לתיתה במתנה ניתנה הפעם כהלוואה, יש להראות תיעוד המוכיח זאת. ולא שאי אפשר להוכיח זאת – למשל, החייב כבעל עסק בודאי הגיש הצהרות הון כמקובל, ואפשר שהצהיר על ההלוואה שקיבל מאביו ועל תנאיה. אבי החייב אמר דברי אמת בחקירתו שנתן עזרה כספית ולא הלוואה, כפי שהוא עצמו קיבל מאביו. כדבריו, "גם אני נתתי לו כעזרה ולא כהלוואה לצורך החזרתה, אבל כשאני הייתי צריך כסף אז באתי ואמרתי לו שאני צריך ושאני מבקש שייתן לי לצורך הרכישה של הדירה שלנו בקרית חיים". כלומר, לא היתה כל הלוואה. היתה עזרה שניתנה על ידי האב לבנו בשנת 2001 ועזרה שנתן החייב לאביו, היא ההענקה, בשנת 2003.

לפיכך, גם לאחר תגובת המשיב והחייב, אני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה על ביטול ההענקה.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: