כרמי נ' זמורה

פסק דין

1.תביעת הפסדים ונזקים עקיפים בגין נזקי רכוש שמקורם בתאונת דרכים מיום 24.5.09.

2.לטענת התובע, בשעה 17:30 בערך נהג ברכבו בחיפה, מכיוון דרך חנקין לכיוון רח' שלום עליכם, כלומר מכיוון שכונת רמות ספיר לקראת פניה ימינה ב"מרכז זיו" לכיוון נשר. הוא עצר את רכבו ברמזור שלפני הפניה ימינה ברח' טרומפלדור, אחרי רכבים נוספים שעמדו ברמזור, כאשר הוא עומד בנתיב הימני. לפתע הרגיש מכה איומה מאחור, ראשו נחבט בהגה ומשקפיו נשברו. זאת מאחר והנתבעת הגיחה מאחוריו מרח' קומוי, המשתלב אל נתיב הנסיעה בו נסע התובע ורכבה פגע ברכבו בעוצמה רבה.

3.לטענת הנתבעת, היא כלל לא הגיעה מרח' קומוי אלא מכיוון דרך חנקין, שכן המשרד שלה נמצא בכרמל, זה נתיב נסיעתה מדי יום וגם ביום התאונה הגיעה משם לאחר סיום עבודתה. היא נסעה בנתיב הימני, התנועה התנהלה לאיטה. כשהרמזור התחלף לירוק החלו להיפתח מרווחים בין המכוניות. התובע הגיע משמאל וניסה לנצל את הרווח שנוצר על מנת להידחף, הפתיע אותה, ורכבה פגע באמצעות הפינה השמאלית הקדמית שלו בפינה הימנית האחורית של רכב התובע.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות הרכבים.

5.אני מקבל את גרסת הנתבעת, אשר היתה מהימנה בעיניי, ואשר מתיישבת טוב יותר עם כלל נסיבות התאונה והראיות.

טרם שאפרט, אקדים ואציין כי עדותו של התובע בפניי לא היתה משכנעת. התובע העיד בפניי, ואף חקר את התובעת, בביטחון עצמי מופרז במידה קיצונית, באופן אשר שיווה לעדותו חוסר אמינות בולט. עדותו כשלעצמה ולגופה היתה נגועה בהגזמות ובנסיון להאדרה בכל הנוגע לתאונה.

אשת התובע העידה אף היא. גרסתה היתה דומה בעיקרה לזו של בעלה. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון ליתן משקל רב לכך ששני עדים תומכים בגרסה אחת בעוד שאין תמיכה נוספת בגרסת הנתבעת. לא בכדי מתייחס סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 בחשדנות אל עדותו של בן-זוג.

6.בנוגע לדו"ח הפעולה של השוטר אשר צורף לכתב התביעה (להלן: "דו"ח הפעולה") והתובע ביקש להסתייע בו, הרי שאינני רואה בו משום תמיכה בטענות התובע –

ראשית יובהר כי אני מקבל כמהימנות את טענות הנתבעת ולפיהן:

- מיד לאחר שפגעה ברכב התובע מאחור, התובע יצא מרכבו כשעליו אפוד זוהר של שוטר;

- התובע התעקש להזמין ניידת משטרה למקום מכיוון שלא היה בידי הנתבעת להציג בפניו תעודת זהות ורשיון נהיגה. זאת, אף שמסרה לו את פרטיה על דף נייר, הציגה בפניו את מסמכי הביטוח שהיו בידה והתנצלה על כך שלא היו בידה תעודת זהות ורשיון נהיגה שכן את ארנקה שכחה בטעות במשרדה בכרמל;

- לאחר שנאלצה להמתין להגעת הניידת, השוטרים שהגיעו למקום והיו חברים של התובע, וגם התובע עצמו שהסתבר לה כי הוא שוטר מתנדב, עמדו וצעקו עליה; היא ביקשה מהם לחדול מכך ומאוחר יותר אף התקשרה לראש משטרת התנועה בחיפה על מנת לדווח על התנהגות התובע.

מאחר ואני מקבל את טענות הנתבעת בהקשר זה, בנסיבות העניין לא הייתי מוצא לנכון לייחס חשיבות רבה לדו"ח הפעולה, אילו היה בו כדי לתמוך בגרסת התובע. גם מתוכנו נראה כי מדובר בדו"ח פעולה לא שגרתי, המפרט את גרסאות הצדדים, אף שמדובר בתאונה קלה מאד יחסית. בפרטי המקרה הוכתר האירוע בכותרת "ת.ד. עם תינוקת", עניין שאף הוא נראה מעט לא שכיח ועולה בקנה אחד עם נסיונות התובע להדגיש את החשש הרב לתינוקת בשל עוצמת הפגיעה החזקה לדבריו.

אולם הסיבה העיקרית בגינה אין בדו"ח הפעולה כדי לתמוך בטענות התובע נעוצה בכך שהנתבעת לא הכחישה לרגע, לא לאחר התאונה וגם לא בעת הדיון, כי פגעה ברכב התובע מאחור. וזהו ממילא הדבר היחידי בגרסתה, כפי שנרשמה על ידי השוטר, אשר עולה בקנה אחד עם טענות התובע.

לעומת זאת, לא רק שהנתבעת אינה מודה בדו"ח הפעולה כי הגיעה מרח' קומוי כנטען ע"י התובע, אלא שכבר אז נרשם מפיה על ידי השוטר כי הגיעה מרח' חנקין מכיוון היכל הספורט.

7.לעומת זאת, עיון בטופס הדיווח על התאונה במשטרה, שאותו מילא התובע, ואשר אף אותו מצא לנכון לצרף לכתב התביעה, תומך בהתרשמות הבלתי אמצעית מעדותו בדבר חוסר המהימנות של גרסתו:

- בטופס זה ציין התובע כי הנזק ברכבו נגרם בפינה השמאלית של הפגוש, עובדה העומדת בניגוד גמור לפגיעה בפועל שנגרמה בפינה הימנית אחורית ברכבו (תמונות "ת/1").

- בטופס זה ציין התובע כי הנזק בא לידי ביטוי בכיפוף הטמבון ונפילתו – בעוד שהפגוש נראה מכופף, ואולי מעט הוזז מן המקום, אך בוודאי שלא נפל (תמונות "ת/1").

- בטופס זה ציין התובע (בעיגול על גבי שרטוט רכב) נזק בחלקו הקדמי של הרכב. אם התכוון לרכבו שלו – הרי שזהו סימון שאינו תואם את המציאות. אם התכוון בכך לרכבה של הנתבעת, שכן שרטוט הרכב בטופס מתייחס ל"מקומות הפגיעה ברכב צד ג'", הרי שגם אז סימון זה אינו תואם את המציאות. ברכב הנתבעת לא נגרם כל נזק (עדות הנתבעת, תמונות "ת/1"), וגם התובע עצמו ציין באותו טופס בתיאור הנזק של הרכבים המעורבים בתאונה כי לרכב השני שהיה מעורב בתאונה (רכב ב') אין נזק.