כרמי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי מיום 12.10.10.

טענות המערער, אשר נפגע בתאונת עבודה בשנת 04', כי הועדה התעלמה לחלוטין מפסק הדין לפיו נדרשה לדיון חוזר בהכרה בנכות. כל שעשתה היה למראית עין בלבד, תוך שהיא חוזרת על אותן טעויות מישיבותיה הקודמות וסותרת החלטות קודמות של המוסד. המערער עתר למינוי עד מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע בסוגיה הרפואית.

2.בדיון טען המערער כי בדיקת האולטרסאונד אליה נשלח היתה קצרה ורשלנית. בבדיקה מקבילה שערך בקופת חולים נמצאו קרעים. הרנטגנולוג של המוסד אינו ניטראלי, לטענתו.

3.מנגד טען המשיב, כי עניינו של המערער הוחזר לוועדה עפ"י פסק-דין שהורה לוועדה להתייחס לבדיקת אולטרסאונד מיום 8.11.04 ולהבהיר אם אין בבדיקה לשנות את קביעתה בדבר ייחוס מלוא הנזק בכתף המערער לשינויים הניווניים.

הוועדה ביקשה חוות דעת מומחה חיצונית של ד"ר מריאן, רנטגנולוג, אשר קבע כי אין מדובר באירוע טראומטי אלא בשינויים ניווניים שהתפתחו בקצב איטי, לפיכך דחתה הועדה את הערעור. המערער לא הצביע על פגם משפטי המחייב את השבת עניינו לוועדה.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי בחומר התיק ושקלתי את טענות הצדדים אני קובעת כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי כפי שאפרט להלן:

א.השאלה העומדת לדיון, האם מלאה הועדה את הוראות פסק הדין אם לאו.

פגיעתו של המערער מיום 4.11.04 הוכרה כפגיעה בכתפיים ובגב בשנת 06'. נוכח הספק אם ניתן לייחס את מלוא הנזק בכתפיו של התובע לשינויים ניווניים בלבד, כפי שעלה מבדיקות ההדמייה והשגת הועדה מ-17.10.06 על החלטת פקיד התביעות, שהכיר בפגיעה בכתפיים כתוצאה מהעבודה, הוחזר עניינו של המערער בפסק דין שניתן ע"י כב' השופטת מ. לויט לועדה, על מנת שתתייחס במנומק ובמפורט לתוצאת בדיקת האולטרסאונד מיום 8.11.04 ותבהיר האם אין בה כדי לשנות מקביעתה בדבר ייחוס מלוא הנזק בכתפיו של התובע לשינויים נווניים, ובשים לב גם לעצם ההכרה בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה על ידי פקיד התביעות. בנוסף התבקשה הועדה להבהיר - מדוע אין לראות בקרעים שהודגמו בבדיקות ההדמייה (קרע מלא משמאל וקרע חלקי מימין) כשלעצמם, כפציעה שריר הסופרספינטוס "בצורה בינונית", אף מבלי להדרש לבדיקה התפקודית (בל 01477/09 מיום 22.4.10).

ב.עיון בפרוטוקול הועדה מראה, כי הועדה התייחסה לבדיקת U.S. מיום 8.11.04, קבעה כי השינויים המופיעים בשתי הכתפיים קיימים כבר משנת 2004 ולאור ההבדלים בהתייחסות הועדות השונות בקשה לקבל חו"ד מומחה רנטגנולוג לגבי הממצאים מ- 04' עד היום על רקע נווניים טראומטיים.

לאור נימוקי המומחה ומסקנתו, כי לא מדובר באירוע טראומטי אלא בשינויים כרוניים נווניים שהתקדמו בקצב איטי והדרגתי מגיל צעיר יחסית, קבעה הועדה כי אין בהחלטת המומחה לשנות את החלטתה.

יחד עם זאת, הועדה לא המציאה ההבהרה הנדרשת בפסק הדין בענין הקרעים שהודגמו.

בכך מילאה הועדה את הוראות פסק הדין האמור באופן חלקי בלבד.

ג.בנסיבות אלה, יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית על מנת שזו תבהיר מדוע אין לראות בקרעים שהודגמו בבדיקות ההדמייה (קרע מלא משמאל וקרע חלקי מימין), כשלעצמם, כפציעת שריר הסופרספינטוס "בצורה בינונית", אף מבלי להדרש לבדיקה התפקודית.

5.סוף דבר

הערעור מתקבל בחלקו כאמור בסעיף 4 לעיל.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו.

המוסד ישא בהוצאות המערער בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין .

ניתן היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.