חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

כרמונה נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
53981-02-12
22.3.2012
בפני :
רענן בן-יוסף

- נגד -
:
שירלי כרמונה
:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל ביב-יפו [כב' השופטת ש. קריספין-אברהם], אשר לאחר שמיעת ראיות זיכתה את המערערת מעבירה של נהיגה בשכרות, כפי שהואשמה בה לפי סעיפים 62 (3), 64 ו-39 א' לפקודת התעבורה, אך מנגד הרשיעה אותה, לאחר שעשתה שימוש תוך ציון עובדה זו בסעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים עפ"י תקנה 26 (2) לת"ת.

בית משפט קמא נזקק להרשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים למספר יסודות או אם תרצה לראיות נסיבתיות.: הראייה הראשונה הינה העובדה שהמערערת הודתה בפני השוטרים, ראה למשל ת/2, דו"ח על עיכוב: "שתיתי רק שתי כוסיות לפני שעה". הראייה הנוספת היא העובדה ששוטר הריח מפיה ריח אלכוהול חזק, ראה דו"ח ת/1 שנערך ע"י אילן זוילי, שכתב כאמור בדו"ח המאפיינים.

כן נתן משקל בית משפט קמא לצורך העבירה בה הרשיע את המערערת לעובדה שהמערערת לא העידה בפני בית משפט קמא וההשפעה של סעיף 162 לחסד"פ לעניין זה.

כן ציין בית משפט קמא בהכרעת הדין בעמ' 4 את העובדה שהשוטר זוילי, אשר ערך את בדיקת המאפיינים למערערת, התרשם שהיא תחת השפעת אלכוהול כבדה.

לא הייתה מחלוקת שהמערערת, כאשר נערך לה דו"ח מאפיינים, צלחה אותו כמעט בשלמות, כמפורט ב-ת/1 במפורש. עמידתה הייתה יציבה, מבחן הבאת האצבעות לאף "הנהג ביצע את המבחן בהצלחה", בפרט אחד, הליכה על קו, נרשם X ליד האמירה: "לא הצמידה עקב לאגודל", אלא שהפריט הליכה על הקו, פריט ב' בסעיף 7 ל-ת/1, איננו מסתיים בכך, אלא על השוטר למלא את כל הרובריקות המצוינות שם. יתרה מכך, הוא צריך לציין באיזה צעדים מבין 18 הצעדים שהלך בבדיקה לא הצמיד עקב לאגודל ולא ברור אם פעם אחת כשלה המערערת בעניין העקב והאגודל יותר או פחות.

נראה אפוא שבית משפט קמא מצא כממצא עובדתי שלא ניתן על סמך בדיקת הינשוף לקבוע את שכרותה של המערערת.

הבדיקה הלא מדעית אבל המקצועית הנוספת, היא בדיקת המאפיינים, הוכיחה כי איננה שיכורה או תחת השפעת משקאות משכרים, ולכן נזקק בית המשפט להיזקק לראיות שאינן מוכיחות מעל לכל ספק סביר את האמור בהרשעתה בעבירה זו.

העבירה, ככתוב בתקנה, היא נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולא נהיגה כאשר יש ריח אלכוהול מהפה, או אחרי שתייה.

היו ראיות להרשעה בעבירה לו הייתה עבירה כזו בדין, של נהיגה אחרי שתייה, וללא ספק, הוכח שהמערערת שתתה, אך לא הוכח שנהיגתה הייתה תחת השפעת שתייה מעבר לכל ספק סביר, ולכן אזכה אותה בדין.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ב, 22/03/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>