כרמון נ' מור

החלטה

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית בת 63,000₪.

בין הצדדים התקיים קשר רומנטי. במהלכו, לבקשת הנתבעת, כי ילווה לה 100,000₪ כהלוואת גישור לצורכי עסקיה, הלווה לה התובע 100,000₪ כעולה מנספח א' של כתב התביעה.

עפ"י האמור בכתב התביעה (סעיף 8) העביר התובע לנתבעת בשתי הזדמנויות שונות 60,000₪ במזומן.

מערכת היחסים הנ"ל תמה בראשית יוני 2012 ואז התחייבה הנתבעת כלפי התובע, כי תשיב לו את מלוא הכספים בתוך שבועיים, כעבור שבועיים אמרה לו שימתין לחודש אוגוסט ובסופו של דבר לא החזירה לו אגורה אחת.

מכאן עותר התובע לחייב הנתבעת לשלם לו את 60,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובסה"כ 63,000 ₪.

ביום 9/12/2012 הגישה הנתבעת בר"ל הנסמך בתצהירה. זה המקום לציין, כי התצהיר עוסק בעניינים רבים שאינם בגדר עובדה להצהיר עליהן, כגון: הערות ערכיות ביחס לכתב התביעה (שקרי, מניפולטיבי, וכיוצב"א). בסעיף 8 מציינת המבקשת, כי התובע לא הלווה לה כספים ולכן לא התחמקה מלהשיב כספים.

מאז חזר לזרועות אשתו, ממררים השניים את חיי הנתבעת, לרבות באמצעות התביעה בתיק זה. נספח א' של כתב התביעה, כך מצהירה המבקשת, הוא מסמך מזויף שזייף התובע, חתימתה וטביעת השפתיים - אינם שלה.

ביום 23/12/2012 עמדה המבקשת לחקירה נגדית על תצהירה העידה, כי שמה ושם משפחתה המקוריים הם נוגה ויקי מור. כאשר נשאלה, אם היה לה שם משפחה אחר אמרה, כי אינה יכולה לומר את השם, אולם רשמה אותו על דף בפרוטוקול נרשם הרשום בדף : אהרונישווילי.

המבקשת ציינה, כי הוריה גרים "חצי בארץ וחצי בארה"ב שם יש לי אחות שנשואה". כאשר נשאלה אודות מסרון ששלחה אל התובע ביום 5/12/2012 וביתר פירוט נשאלה לאיזה עניין התכוונת, ענתה, כי אינה זוכרת. כשנשאלה האם מסרון נשלח לאחר הגשת התביעה ענתה בשלילה (התביעה הוגשה ביום 6/11/2012 – ש.ר).

שאלות נוספות שנשאלה בקשר למסרונים ששלחה נענו באופן כללי בכך שהמבקשת אינה זוכרת.

במענה לשאלת ביהמ"ש ציינה המבקשת, כי הודעות SMS שנשלחו אליה כנראה מזויפות כמו על יתר כתב התביעה.

כאשר נשאלה, מדוע לא הביאה תדפיס בנק, להפריך את המיוחס לה בכתב התביעה לעניין שתי הזדמנויות שונות בהם קיבלה 40,000 ו- 20,000 ₪ תשובתה הייתה, "יש בעיה אחורנית. לא עשיתי זאת כי פניתי לעו"ד וזה מה שהוא אמר לי לעשות..".

כאשר נשאלה לגבי התאריכים, היינו, בתקופה בה חיית עם התובע ענתה "פניתי לעו"ד שלי מה שהוא אמר לי".

עוד העידה, כי מספר הטלפון שלה הוא כרשום בפרוטוקול.

בשלב זה ביקש ב"כ המשיב לחייג לטלפון של המבקשת והתנגדות ב"כ המבקשת התקבלה, שכן לא זו העת לקיים "הוכחות". כאשר נשאלה ע"י ביהמ"ש לאחר שחזרה וטענה שכל המסרונים מזויפים, על סמך מה את קובעת את זה, ענתה, כי היא שוחחה עם מכר שלה וממנו למדה לדעת.

בהמשך העידה, כי היא מתפרנסת מיעוץ לקרנות באמצעות חברה. כאשר הוצג לה נספח א' לכתב התביעה ענתה, כי אין זה נכון שהחתימה היא חתימתה, כי יש לה חתימה אחת קבועה מזה שנים.

בסופו של הדיון נקבע גם, כי החלטה בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ שהגישה המבקשת ונדונה ימים מספר לפני הבר"ל תינתן אחרי שיוגשו הסיכומים בבר"ל.

סיכומי המבקשת מיום 8/1/2013 חוזרים על טענות ערכיות, מיותרות ביחס לכתב התביעה השקרי לדברי המבקשת אל מול אדניה האיתנים של הבר"ל (סיכומי המבקשת) ועל הטענה, כי נספח א' אינו אלא כולל את זיוף טביעת השפיים וחתימת המבקשת, כמו גם, סדרת המסרונים שצורפה לכתב התביעה כנספח ב'.

הסיכומים מרבים לצטט חוות דעת גרפולוגית שכלל לא עמד עורכה לחקירה נגדית, ממילא, אין מקום להתייחס לממצאיה. (ראה החלטתי מיום 21/1/2013).