כרם נ' מוראד ואח'

פסק דין

זו תביעת נזקי רכוש לרכב.

ניתן בעבר פס"ד בהעדר הגנה ופסה"ד בוטל לאור אי התייצבות התובע לישיבת ביהמ"ש האחרונה, וזאת ללא חיוב מי מהצדדים בהוצאות.

הוריתי על תצהירים, ואולם התובע וגם הנתבעים לא הגישו תצהירים.

מאחר ומדובר בתביעה על סכום נמוך מאוד של כ- 4,000 ₪, הצעתי לצדדים לסיים את התיק במסגרת ק.מ. שיישמש דיון סופי ובמהלכו שמעתי את התובע, אביו שנכח ברכב כעד ואת הנתבע מס' 1.

יש לציין כי הנתבעים אפילו לא הגישו הגנה, כך שלמעשה מן הסתם נחסכו להם לא מעט הוצאות.

לגופו של עניין, התובע טוען כי נכנס לכביש בין תמרה לכאבול, שבו בוצעו עבודות ע"י הנתבעת מס' 2 או מי מטעמה, ותוך כדי כניסה למקום עפה אבן מאחד מכלי העבודה ופגעה בשימשת הרכב האחורי וכן פגעה פגיעות פח, כעולה מתוך חוו"ד השמאי הינדי, אשר תמכה בתביעה. המדובר בפגיעה בגג העליון ובתא המטען.

לטענתו של התובע אשר נתמכה בעדותו של אביו, לא היה כל שילוט האוסר כניסה למקום ובוודאי שלא בטונדות לצורך חסימה, כפי שנטען ע"י המועצה.

מר אסעד מוראד, שהינו הנתבע מס' 1 ואשר שימש כמהנדס בפרוייקט האמור, נתן מסמך לתובע שעליו למעשה נסמכה התביעה.

המסמך שהינו מתאריך 24.2.07 שעה 10:00 בבוקר, מציין כדלקמן: "נכנסת לשטח עבודה של המועצה ונשברה זכוכית אחורית של רכב מס' 408-5707 עיאד ואקד". יש לציין כי על המכתב חתום אסעד מוראד, כנציג המועצה המקומית כאבול.

בעדותו בביהמ"ש ציין מוראד כי נתן את המסמך על מנת שלא לבוא לידי עימות עם התובע וכי התובע נכנס לשטח עבודה, שטח שעל פי טענתו היה מסומן כ"אסור לכניסה" ע"י שלטים ובטונדות.

יש לציין כי נציג המועצה הסביר שאם היו מוגשים תצהירים היו מוגשים מסמכים כאלו או אחרים לתמיכה בטענה זו.

לאחר שבחנתי את הטיעונים אני מכריע כדלקמן:

אין חולק כי רכבו של התובע ניזוק בשטח הנמצא בביצוע עבודות ע"י המועצה המקומית כפר כאבול. הנתבעת יכולה היתה להגיש הודעת צד ג' אילו רצתה כנגד הכלי שממנו ניתז האבן שפגעה בתובע, ושמורה לה הזכות להגיש תביעה שכזו גם כנגד אותו כלי.

בסופו של יום אני סבור שדין התביעה להתקבל בחלקה.

אינני נותן אמון בגירסת התובע ועדו כי הדרך כניסה למקום העבודה היה פתוח ללא כל אמצעי אזהרה כאלו או אחרים. עם זאת, לא הוכח כי אמצעי האזהרה היו מספקים ומתאימים.

התוצאה היא שיש לאזן באופן שיש להטיל רשלנות תורמת בשיעור של 50% על הכניסה למקום שאסור היה לתובע להימצא בו. זאת ועוד, האישור שנתן אסעד מוראד עצמו, מתייחס לשבר בזכוכית האחורית. הוא איננו נוגע כלל בנושא של נזקים לתא המטען או לחלק העליון של הרכב. יש לציין עם זאת, כי לא הוגשה חוו"ד נגדית וכי השמאי הינדי לא נחקר על חוות דעתו.

עיון בתמונות הנזק אשר צורפו לכתב התביעה מלמד על קיומו של נזק גם לתא המטען וגם לגג הרכב. נזק שעל פי אופיו כנחזה בתמונות מתאים לפגיעה מן הסוג הזה של אבן.

אשר על כן, מתוך הסכום של 3,440 ₪, אשר צויינו בחוו"ד השמאי ובתוספת 400 ₪ חוו"ד שמאי, סה"כ כ- 4,000 ₪ אני מקזז 50% בגין כניסה לשטח עבודה אסור באופן שהתביעה מתקבלת על סכום של 2,000 ₪.

לסכום זה יש להוסיף אגרת בימ"ש בלבד ששילם התובע.