כרם נ' מועצה מקומית בית ג'אן

פסק דין

1.לפני תביעה לתשלום סך של 55,000 ₪ בגין שכירות דירת מגורים בשטח כ- 170 מ"ר בנכס הידוע כגוש 19516 חלקה 25 בבית ג'אן המצוי בבעלות התובע (להלן: "הנכס").

2.בהגנתה הכחישה הנתבעת, מועצה מקומית בית ג'אן, כי שכרה את הנכס. לשיטתה, הנכס הושכר לצד ג', פעיל הסתדרות העובדים שביצע בו פעילות. המועצה אף הגישה הודעה לצדדים שלישיים נגד אותו צד ג' ונגד ההסתדרות. לאחר מכן, בהסכמת הנתבעת והצדדים השלישיים, נמחקה ההודעה. המועצה הודיעה כי מבדיקת הנהלת החשבונות שלה מסתבר כי היו רישומי שכ"ד בכרטסת הנהלת החשבונות שניהלה המועצה ביחס לתובע, אם כי היא עדיין כופרת בקיומה של עסקה בין הצדדים.

3.הצדדים הגישו תצהיריהם ונחקרו עליהם וכן העידו עדים מטעמם – מטעם התובע העיד מר חאתם אסעד, מטעם הנתבעת העידו ה"ה טאפש חסן וכמאל עטיללה. בישיבה שנקבעה לשמיעת סיכומים הצדדים סיכמו טיעוניהם.

תקופת השכירות נשוא התביעה

4.בכתב התביעה לא מפורטת תקופת השכירות ממנה נובע החוב. מצוין אופן חישוב דמי שכירות – סכום למ"ר (6 ₪ למ"ר עבור 141 מ"ר ו-1.7 ₪ למ"ר עבור 37 מ"ר נוספים, בשנת 99' השתנה אופן החישוב כך שעמד על 7.6 ₪ למ"ר עבור 141 מ"ר ו- 2.1 ₪ למ"ר עבור 37 מ"ר נוספים) (סע' 8 לכתב התביעה). סכום התביעה הכולל הועמד על 55,000 ₪. התובע ציין כי הנתבעת לא שילמה כל תשלום עבור השכירות, למרות שנערכה בשנת 99' התחשבנות בין הצדדים (סע' 10) וכן כי עודנה מחזיקה בנכס ולכן יש צורך בפיצול סעדים. התביעה הוגשה בשנת 2007.

5.בישיבת 24.11.08 הבהיר ב"כ התובע כי משנת 1999 עד 2004 לא שולם דבר, ישנה מחלוקת האם פעל בנכס מועדון נוער בשנים אלה או לא ולכן יהיה צורך בשמיעת הוכחות (עמ' 4 ש' 19-25). ב"כ הנתבעת הבהירה כי כתב התביעה אינו מפרט עבור איזו תקופה נותר חוב ועבור איזו תקופה מבוקש פיצול סעדים (עמ' 5 ש' 7-8).

6.לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, בישיבת 9.9.09 חזרה ב"כ הנתבעת על הטענה לפיה אין בכתב התביעה פרוט לאופן חישוב התביעה, תקופתה, לפיכך היתה ההגנה חסרה, הכוונה לטענת התיישנות (עמ' 8 ש' 22-25). ב"כ התובע התחייב להגיש הפרוט המתבקש ובלבד שלא ישתמע כי מסכים לטענת התיישנות (עמ' 8 ש' 28-29). בהחלטה מאותו יום הוריתי לב"כ התובע להגיש פירוט החישוב הכספי העומד בבסיס התביעה, תוך התייחסות לשנים.

7.בהודעת ב"כ התובע מיום 13.9.09 הודיע מה דמי השכירות למטר, בדומה לאמור בסע' 8 לכתב התביעה. כמו כן ציין כי בשנת 1999 נעשה חישוב ויתרות נכללו בהסכם בין הצדדים, אך מאחר והמועצה גרמה לתובע נזק ראייתי, כדי לעשות חישוב מתמטי נדרש כי הנתבעת תמלא בקשתו לגילוי מסמכים.

בתגובתה להודעה מיום 14.9.09 ביקשה הנתבעת כי התובע ימציא הודעה מלאה הכוללת הבהרה כיצד הגיע לסכום התביעה, מידע שהיה צריך להיות ברשותו שהרי כבר הוגשו ראיותיו. בהחלטה מאותו יום הוריתי לתובע לפרט את הודעתו כך שתתייחס לחלוקה לשנים.

בהודעה מיום 13.10.09 הודיע התובע כי מדובר בחישוב גס משנת 2003 ואילך (סע' 1 להודעה). הוא הפנה לכך שהמועצה לא מסרה את המידע והמסמכים שנמצאים בידיה. עוד ציין כי נסיון המועצה לשייך החוב לשנה מסויימת נועד להעלאת טענת התיישנות אך התובע סבור שאין התיישנות, התביעה נסמכת על חוזה, מרוץ ההתיישנות מחל מיום ההפרה וכל הפרה חדשה, כפי שנעשה עד היום, מקימה עילה בפני עצמה (סע' 5 להודעה).

8.לאור הודעת התובע מיום 13.10.09 אני קובעת כי תקופת השכירות בגינה נתבע החוב נשוא התיק הינה משנת 2003 ואילך, כפי שאף קבעתי בהחלטה מאותו יום.

האם התקשרו הצדדים בהסכם שכירות, תקופת השימוש של הנתבעת בנכס

9.בכתב התביעה טען התובע כי אין בידיו הסכם שכירות. בישיבת 20.5.08 הודיע בא כוחו כי איתר חלק מחוזה השכירות, עמודו הראשון, וכן פרוטוקול מועצה של ישיבה עם התובע וכן חישובי מנהל החשבונות. המסמכים צורפו בהמשך לתצהירי הצדדים.

10.הדף היחיד מהסכם השכירות הוא דף ראשון להסכם שכירות בין התובע והנתבעת לתקופה 1.9.97-31.8.98 (סע' 3 להסכם) עם אופציה לשנה נוספת (סע' 6). מועד עריכתו מטושטש, חלקים נוספים בכתב יד מטושטשים.

11.בחקירתו העיד התובע כי השכיר את הנכס משנת 1995 והיה לו הסכם שכירות (עמ' 12 ש' 9-14), הוא חושב שיש לו את ההסכם, אינו יודע אם ישנו בביתו, חלפו 15 שנה (עמ' 12 ש' 15-17). נחתם חוזה אחד בלבד (עמ' 12 ש' 18-19). התובע לא יכול היה לאשר כי המסמך שצורף כנספח א' לתצהיר גזבר הנתבעת, שהוא הדף הראשון לחוזה שהציג בא כוחו בדיון, הוא חלק מהסכם השכירות שנחתם (עמ' 12 ש' 20-25), העיד כי החוזה בינו לבין המועצה נחתם ללא תקופה, ללא תאריך סיום (עמ' 12 ש' 26-29).

12.גזבר המועצה, מר האדי סעד מונה לתפקיד בשנת 2007. הוא הצהיר כי אין במועצה חוזה בכתב בין הצדדים. המסמכים היחידים שבידיה הם אלה שנמסרו לה ע"י ב"כ התובע והם צורפו לתצהירו כנספחים א-ג' (סע' 1-3 לתצהיר).

13.איני מוצאת כי יש בהעדרו של הסכם שכירות בכתב, חתום כדין, לתקופה הרלבנטית כדי לפטור את הנתבעת מחובת תשלום דמי שכירות בתקופה בה עשתה שימוש בנכס, ככל שעשתה שימוש כאמור. סע' 203 לפקודת העיריות, המקביל לסע' 193 לצו המועצות המקומיות, קובע:

"(א)חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.".

14.כבר ציינתי כי -