כראד נ' עירית עפולה

החלטה

בפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין-דו"ח חניה(להלן:"הדו"ח"), וכן בקשה לביטול הדו"ח.

טענות הצדדים

טענות המבקש

לטענת המבקש, ביום 12.02.11 התקבל בכתובתו, מחברת הגביה של המשיבה (להלן:"שוהר") מכתב דרישה לתשלום הסך של 1,477 ₪, בגין ביצוע עבירת חניה מתאריך 28.02.08.

הוסיף המבקש וטען כי, פנייתו למשיבה מיום 16.02.11 לביטול הדו"ח מחמת התיישנותו, נדחתה, כאשר המשיבה נימקה דחייתה זו בהסתמך על שני אישורי מסירה שנשלחו למבקש על ידי חב' "שוהר", אשר מקימים את חזקת המסירה על הטלת הודעת הקנס, טרם התיישנות העבירה.

עוד טען המבקש כי, על אף שההודעה הראשונה שנשלחה לו בדואר רשום ביום 30.06.08 חזרה מהסיבה "לא נדרש", אלא שעיון באישור על חזרת דבר דואר, לא ניתן להבין אם אותו דבר דואר חזר מהסיבה הנ"ל, או מכל סיבה אחרת.

לטענת המבקש, ההודעה השנייה שנשלחה, לכאורה, ביום 01.06.09, התקבלה ביעדה ביום 04.06.09, כאשר עיון באישור המסירה מעלה שזו נמסרה לאלמוני שלא מוכר למבקש.

ביום 02.03.11 פנה המבקש בשנית למשיבה לעיין בהחלטתה, נוכח טענותיו בעניין אישורי המסירה, אולם לא נענתה האחרונה לפנייתו זו.

לטענת המבקש, רק ביום 20.03.11 התקבלה בכתובת בא כוחו, החלטתה הסופית של המשיבה, ומכאן, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, ולאור התיישנות העבירה יש להורות על ביטול הדו"ח.

תגובת המשיבה

לטענת המשיבה, הודעת תשלום הקנס נשלחה למבקש בהתאם לכתובתו המעודכנת במשרד הרישוי, כאשר בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי (להלן:"תקסד"פ"), מוחזק המבקש כמי שקיבל את הודעת תשלום הקנס.

הוסיפה המשיבה וטענה כי, הודעת תשלום הקנס נשלחה למבקש בדואר רשום, שלא נדרש על ידו וזאת ביום 30/6/2008, והודעה שנייה נשלחה אליו ביום 1/6/2009, ונמסרה אליו ועל כן העבירה לא התיישנה.

עוד טענה המשיבה, כי על המבקש להראות שההודעה לא הגיעה לידיו מסיבה שאינה תלויה בו.

כמו כן טענה המשיבה כי, המבקש בחר שלא להישפט על העבירה, ועל כן מוחזק הוא כמי שהורשע ונגזר דינו, כאשר רק בחלוף שנים ממועד ביצוע העבירה נזכר המבקש לפנות לביהמ"ש.

המשיבה מבקשת להורות על סילוק הבקשה, תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט.

דיון ומסקנות

אדון תחילה בבקשת המבקש להאריך לו את המועד להגשת הבקשה. למבקש יש את הזכות להגיש בקשה לבטל את פסק הדין, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידיו. אולם, רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה, אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע. (ראו בעניין זה סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982).

סעיף 130(ח) לחוק מסדיר את סמכות בית המשפט להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, בהתקיים אחת משתי החלופות: א. קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפט . ב. בית המשפט ראה שהדבר דרוש למנוע עיוות דין למבקש כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

לטענת המבקש, התשובה הסופית לבקשתו לביטול פסק הדין, התקבלה לידיו ביום 20/3/11. המבקש הגיש את בקשתו לבית המשפט ביום 9/5/11, כלומר לאחר שחלפו 30 יום הקבועים בסעיף 130(ח) הנ"ל, כלומר הבקשה הוגשה באיחור. על אף עובדה זו, ולאור זכות הגישה לערכאות אשר זכתה למעמד על בפסיקה, ועל מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט, ובהעדר התייחסות לבקשה זו מאת המשיבה, אני נעתרת לבקשת המבקש ומאריכה לו את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין למועד הגשתה בפועל.