כץ נ' קדמי

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות ושיהוי בהגשתה.

התביעה שלפני היא כספית להשבת סכום של 1,624,162.21 ₪. לטענת התובע זהו הסכום ששילם לנתבע על מנת שיסייע לו להשתחרר מהכלא הרוסי אליו נכנס, שעה שפעל בתחום היהלומים.

לשיטת המבקש, כל עילות התביעה לכאורה קמו "מס' ימים לאחר" יום 5.12.2001 (בהתאם לס' 4 לכתב התביעה). התובע אף מאשר כי עילת התביעה התגבשה במועד האמור ולכן נזקק לס' 14 לחוק ההתיישנות (ר' ס' 34 לכתב התביעה). לכן יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

לגרסת המבקש, ככל שהיה קיים חומר ראיות – הרי שהוא נוצר ונותר בידי טריאנה ולא היתה כל מניעה שתגיש את תביעתה להשבת כספים ששילמה, בסמוך לאחר שהתגבשה עילת התביעה (בחודש דצמבר 2001) ועד תום 7 שנים לאחר מכן, קרי, מס' ימים לאחר 5.12.2007. היתה תקשורת בין המבקש לבין טריאנה (ר' ס' 28 לכתב התביעה).

לטענת המבקש, הגשת התביעה ע"י התובע כאן, להבדיל מהגשתה ע"י טריאנה, הינה מלאכותית ולוקה בחוסר תו"ל והכל ע"מ להיכנס בשערי בית המשפט דרך ס' 14 לחוק ההתיישנות. זאת ועוד, מטרתו של ס' 14 היא לאפשר לבעל דין הנמצא בארץ אויב, לממש את זכותו גם לאחר תקופת ההתיישנות. רוסיה אינה ארץ אויב ומתקיימים בין ישראל לרוסיה קשרים דיפלומטיים מלאים.

לחלופין, טען המבקש כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, העולה כדי ויתור.

המשיב טען כי אין מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף. לגרסתו, מאחר והמבקש היה מיום 7.9.2001 ועד ליום 14.3.2009 במאסר בכלא הרוסי, לא יכול היה המשיב לתבוע אותו ולקיים את הבירור המשפטי – אלא רק לאחר שחרורו מהכלא הרוסי.

עוד טען המשיב כי היום שבו נולדה עילת התובענה הוא יום שחרורו של המשיב מהכלא הרוסי.

המשיב הוסיף כי עד ליום הגשת תגובתו לבקשה, לא ענה המבקש לשאלון בחוסר תו"ל, הנחתו היא כי פעל כן על מנת להימנע מהודאה בקיום זכות. בכתב הגנתו הודה כי קיבל כספים – עצם הודאה זו משמעה הכרה בקיומה של הזכות.

לשיטת המשיב, ס' 14 מתאים לענייננו לאור החלופה "...שמחמת התנאים שהיה נתון בהם...לא יכול היה...לקיים את הבירור המשפטי".

המבקש השיב כי בניגוד לנטען - השיב לשאלון ולא הודה בקיומה של זכות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה, הנני קובעת כי דין הבקשה לסילוק על הסף בשלב זה להידחות. אמנם לבית המשפט סמכות לדחות על הסף תובענה שהתיישנה, בהתאם לתקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואולם, המבקש הגיש בקשתו (בת 2 וחצי עמודים) ללא תצהיר היות ולטענתו – ממילא נסמכת על האמור בכתב התביעה ועל טענות משפטיות בלבד. איני מקבלת את הטענה, בקשה הכוללת עובדות צריכה להיות נתמכת בתצהיר לאימותן (בהתאם לתקנה 241(א) לתקסד"א). חוץ מהטיעונים המשפטיים, ישנם עניינים הטעונים הוכחה עובדתית. המבקש יוכל להעלות טענתו בדבר התיישנות התביעה במסגרת הסיכומים (והמשיב יוכל להשיב לטענות), לאחר שלב הראיות והברור העובדתי.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"א, 20 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: