כץ נ' ליפסקר

פסק דין

התובע, שהינו עורך דין במקצועו, הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת לתשלום חוב בגין שירותים משפטיים שהעניק לה ובהסתמך על הסכם שכר טרחה מיום 23.5.10. בכתב התביעה פירט התובע את הפעולות שביצע עבור הנתבעת ואשר מזכות אותו בתשלום שכר הטרחה והעמיד את תביעתו על סכום של 29,110 ש"ח.

הנתבעת חלקה על גובה שכר הטרחה לו זכאי התובע וטענה, בין היתר, כי הנתבע זכאי, לכל היותר, לשכר טרחה ראוי עבור הפעולות אותן ביצע בסכום של 6,000 ₪.

בדיון מיום 18.6.13 הגיעו הצדדים להסכמה, כי יפנו לוועדת שכר טרחה של לשכת עורכי הדין בירושלים בבקשה להכריע לגבי מספר שעות החיוב שיש לפסוק בגינן שכר טרחה לתובע. עוד הוסכם, כי החלטת ועדת שכר הטרחה תהיה מחייבת ולא ניתן יהיה לערער עליה.

המסמכים הרלבנטיים הועברו לידי הועדה וזו קבעה לאחר שבחנה את פירוט שעות העבודה של התובע, כי מרבית פרטי החיוב הינם מקובלים והגיוניים. יחד עם זאת, מצאה הועדה להפחית 10 שעות עבודה מתוך אלה שפירט התובע שעלותן עומדת על סך של 10,600 ₪.

מנגד, קבעה הוועדה כי יש להתחשב בעובדה שבין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה חתום, בהליכים שנאלץ לנהל התובע לשם קבלת שכרו ובזמן שחלף מהמועד בו זכאי היה התובע לתשלום שכרו ועד לתשלום בפועל.

לפיכך, קבעה הועדה כי בשכלול כל הנתונים יש להעמיד את שכרו של התובע על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לאור מסקנת הועדה, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 23,400 ₪, וזאת בתוך 30 יום. לנוכח העובדה כי ועדת שכר הטרחה הביאה בחשבון בקביעת גובה שכר הטרחה גם את ההליכים שנאלץ לנהל התובע לשם קבלת שכרו, איני מוצאת מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות.

המזכירות תעביר לידי התובע את הסכום אותו הפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט בסך של 10,000 ₪ וזאת על חשבון סכום החיוב שנקבע בפסק הדין.

ניתן היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: