כץ נ' גולן בקשה 23

החלטה

1.המשיבות הגישו נגד המבקשת תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965(להלן "החוק"). על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת שלחה בדואר אלקטרוני לגורמים שונים דברים על התובעות המהווים לשון הרע על פי החוק.

בכתב הגנתה, מודה הנתבעת כי שלחה את הדואר האלקטרוני נשוא התביעה, אך זאת לראש המועצה המקומית במטולה בלבד ולא לגורמים נוספים, כנטען. הנתבעת טוענת טענות הגנה נוספות כמפורט בכתב ההגנה.

2.ביום 22/11/06 נחתם הסדר דיוני בין ב"כ הצדדים, לפיו יוגשו תצהירי עדות ראשית בצירוף כל המסמכים שבדעת כל צד להסתמך עליהם, התובעות תהיינה רשאיות לבקש מבית המשפט הגשת תצהירים נוספים לאור האמור בתצהירי הנתבעת וכך גם הנתבעת, לאחר הגשת התצהירים הנוספים של התובעות. לאחר מכן יוגשו סיכומים, פסק הדין יהיה מנומק ויינתן בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ההסדר הדיוני הוגש לבית המשפט ביום 16/5/07 ובאותו יום ניתנה החלטה המאשרת אותו.

3.ביום 20/9/07 הגישה הנתבעת בקשה לביטול ההסדר הדיוני ובקשה להארכת מועד להגשת תצהיר עדות ראשית. ביום 16/6/09 ניתנה החלטה מנומקת הדוחה את הבקשה. בעקבות החלטה זו, הגישה הנתבעת תצהיר עדות ראשית מטעמה ביום 22/7/09.

4.בבקשה שבפני מבוקש לבטל את ההסדר הדיוני מיום 22/11/06 שאושר כאמור ביום

16/5/07.

בנימוקי הבקשה נטען, כי מקריאת התיק בשלמותו, עולה תמונה ברורה של אישה לא צעירה, הזועקת לעזרה, כאשר בבסיס כל בקשותיה הרבות, רצונה לנהל משפט הוגן, בדרך המקובלת תוך ניהול חקירה נגדית, גילוי ועיון במסמכים והזמנת עדים. זעקותיה אלה החלו להישמע מיד כאשר קיבלה את החלטת בית המשפט מיום 16/5/07 המאשרת את ההסדר הדיוני, והיא ממשיכה להילחם בכוחותיה הדלים על מנת שינתן לה יומה בבית המשפט.

לטענת המבקשת, לא נתנה הסכמתה להסדר דיוני, לפיו לא יחקרו עדים ולא יתנהל הליך של גילוי מסמכים. המבקשת לא ידעה כי ההסדר הדיוני הוגש לבית המשפט ע"י המשיבות לצורך אישורו. כאשר הוגש, היה זה כשלושה חודשים לאחר שבית המשפט שחרר את ב"כ הקודם עו"ד ג'ינו מייצוג המבקשת.

נטען, כי משהסתיימו יחסי השליחות בין המבקשת לעו"ד ג'ינו טרם הגשת ההסדר הדיוני לאישור בית המשפט, נפל פגם באישור ההסדר מבלי שנתקבלה עמדתה לגביו, גם אם החתימה עליו היתה כל עוד התקיימו יחסי שליחות בין המבקשת לעו"ד ג'ינו. בהתאם לתקנה 475א' לתקנות סד"א, היה על ב"כ המשיבות להעביר למבקשת עותק הבקשה לאישור ההסדר הדיוני.

משלא נעשה כן, נפגעה זכות הטיעון של המבקשת, המהווה חלק מכללי הצדק הטבעי, אשר בעצם הפרתה, דין ההחלטה להתבטל. אילו היתה הבקשה מועברת לתגובתה, היתה המבקשת מגיבה עליה ומודיעה לבית המשפט, כי היא מתנגדת להסדר וכי ב"כ חרג משליחותו. המשיבות עשו מחטף, בכך שלא העבירו את הבקשה למבקשת כמתחייב, אף שידעו שבאותה עת היא אינה מיוצגת.

עוד נטען, כי אם יבוטל ההסדר הדיוני, לא ייגרם נזק למשיבות. לא היתה להן כל הסתמכות על ההסדר הדיוני והן לא שינו את מצבן לרעה.

המבקשת טוענת בנוסף, כי יש מחלוקת עובדתית בין הצדדים, ולפיכך יש לחקור את העדים ולרדת לחקר האמת טרם מתן פסק הדין. החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין ולפיכך ניתן לשוב ולדון בה. גם אם לא חל שינוי בנסיבות, הסמכות לשנותה נתונה כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית.

עוד טוענת המבקשת, כי שינוי הנסיבות שחל הינו, כי כעת הינה מיוצגת ובפני בית המשפט הועלו הטענות הרלוונטיות אשר לא הועלו על ידה קודם לכן בבקשותיה הקודמות.

מבוקש אפוא, לבטל את ההחלטה המאשרת את ההסדר הדיוני ולהורות על ניהול התיק בדרך הרגילה.

5.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, מדובר בנסיון לשוב ולהניח על שולחן בית המשפט בקשה שכבר נדחתה, ללא כל סיבה מיוחדת או טעם אשר יכול להוות נימוק לדיון נוסף באותה בקשה, למעט שכירת שירותי עו"ד חדש ע"י המבקשת. עובדה זו, אינה מהווה נימוק לדיון נוסף באותה בקשה שנדחתה.

נטען, באופן רגיל, אין מקום לעיון מחודש בהחלטה שניתנה, גם בהליכי ביניים. לכלל זה יש יוצא מן הכלל, כאר הוכיח בעל דין כי היה שינוי מהותי בנסיבות, ועל מנת שאותה החלטה שנתן בית המשפט תתאים לנסיבות שהשתנו. בהעדר שינוי נסיבות מהותי, אין בעל דין רשאי להביא בפני בית המשפט שוב בקשה שכבר נדחתה על ידו. יכול הוא, להגיש בר"ע על ההחלטה. במקרה הנדון לא היה כל שינוי נסיבות מהותי.

המשיבות טוענות, כי המבקשת מתעלמת התעלמות מכוונת מהשתלשלות העניינים שקדמה לחתימת הצדדים על ההסדר הדיוני. המשיבות מפרטות בתגובתן את הנסיבות אשר הובילו להגשת ההסדר הדיוני לאישור בית המשפט. הבקשה הנוכחית הינה בקשתה הרביעית של המבקשת לביטול ההסדר הדיוני, לאחר ששלוש בקשות קודמות באותו ענין נדחו.

עוד נטען, כי המקרה אינו נכנס לגדר אותם מקרים נדירים בהם נפלה טעות העומדת ביסוד ההחלטה, ולפיכך אין מקום לשוב ולדון בבקשה שנדונה ונדחתה 3 פעמים.

בנוסף, טוענות המשיבות, כי הבקשה לאישור ההסדר הדיוני לא היתה של המשיבות, אלא של המבקשת עצמה (במסגרת בש"א 180/06). באותה בקשה, הסתמכה המבקשת בין היתר על מכתבי התנצלות עליהם חתמה כחלק מההסדר ועל פיו. המשיבות הגישו את ההסדר שנחתם וביקשו מבית המשפט לקבל את הבקשה של המבקשת. הטענה לפיה נפגע זכות הטיעון של המבקשת מופרכת לחלוטין.