כץ ואח' נ' חמו ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים הדדיים אשר נגרמו לצדדים, שהינם צדדים לשני חוזי שכירות אשר נחתמו בין השנים 2010-2012.

2.התובעים/הנתבעים שכנגד (להלן: "השוכרים"), שהינם בני זוג והורים לבת, שכרו מהנתבע /התובע שכנגד (להלן:"המשכיר") דירה ברחוב זמנהוף 9 קרית אתא (להלן:"המושכר") בחוזה שנתחם ביום 7/6/2010 ובחוזה נוסף שנחתם ביום 7/6/2011 לאחר מימוש אופציה.

אומנם המשכיר טען כי חתימתו על פני חוזה זה זויפה אך אין חולק כי לשוכרים הוקנתה אופציה להאריך את תקופת השכירות.

3.לטענת השוכרים, הם התלוננו בקביעות על נזילות ועובש במספר מוקדים במושכר, ולאחר שפניותיהם למשכיר עלו בתוהו, החליטו לתקן את המפגע ושילמו מכיסם סכום של 1,700 ₪. השוכרים לא הציגו קבלות על הוצאה זו ולא הציגו קבלות על צביעת הדירה שלוש פעמים (כנטען בכתב התביעה), כשעלויות חומרי הצביעה היו לטענתם: 990 ₪.

4.עוד נטען בכתב התביעה כי הביוב במושכר היה שבור וסתום ולדברי השוכר פנה בעניין זה אל המשכיר, המשכיר הזמין אינסטלטור מטעמו, אולם בסופו של דבר השוכר לדבריו הוא ששילם 250 ₪ עבור התיקון - השוכר הציג מסמך מהאינסטלטור על כך ששילם לו 1,000 ₪, אם כי ראוי לציין אין מדובר בחשבונית כדין.

5.במהלך עדותו בפני הציג השוכר תמונות שצולמו במושכר כשהאחרונה שבהן צולמה לדבריו בחודש דצמבר 2011 , בהן אכן ניתן להבחין בנזילה ואף בסימני רטיבות בדרגות שונות.

6.לטענת השוכר למרות הטיפול בעובש כאמור נמנע ממנו להשתמש במחצית משטח המושכר שכן העובש שב וחזר ועל כן תובע החזר של מחצית מגובה דמי השכירות עבור תקופה של שנתיים.

7.השוכר טען כי שלח מספר רב של מכתבים בדואר רשום אל המשכיר, אולם הלה התעלם מהם.

8.לטענת השוכר בכתב התביעה, לפני תחילת השנה השלישית לשכירות (שבגינה בסופו של דבר לא נחתם כל חוזה חדש), למרות שלטענתו הפקיד כספים לחשבונות של המשכיר, הוא דרש מהמשכיר לתקן את הליקויים בדירה, אולם בסופו של דבר נאלץ לשלם 6,000 ₪ בגין מעבר דירה, על אף שלטענתו ניסה להימנע מכך, היות והמעבר קשה לו עקב גילו.

9.לטענת השוכר המשכיר החליף את מנעול הדירה והוא נאלץ לפנות אל בית משפט השלום בקריות בבקשה למתן צו מניעה זמני-הליך אשר עלות האגרה שלו הייתה 682 ₪ על פי קבלה שצירף לכתב התביעה. לדבריו נאלץ לגור בבית מלון ולשאת בהוצאות של דלק וביגוד. סכומים אלה להם טען השוכר לא הוכחו למעט העתק קבלה של מלון בסכום של 400 ₪ בלבד (ולא 1,600 ₪ כנטען) וכן קבלה בסכום של 80 ₪ עבור רכישות שונות בסופרמארקט.

10.השוכר אף תבע להחזר תשלומי ארנונה היות וגילה לדבריו , כי שטח הדירה אינו כפי שהמשכיר טען בפניו מלכתחילה. כן תבע החזר של חלק מסכום שכר הדירה שלטענת השוכר היה מופקע לאור המדידה שערך במושכר.

11.לטענת המשכיר הן בכתב ההגנה והן בכתב התביעה שכנגד, בחוזה השני שנחתם בין הצדדים ביום 7/6/2011 זוייפו מספר סעיפים, מבלי שהוא חתם עליהם. הוא אף הציג בעדותו אישור על הגשת תלונה בגין זיוף מיום 24/4/2013-מועד שלדבריו רק בו גילה את דבר הזיוף (טענה המעוררת תמיהה לאור העובדה שבדצמבר 2012 הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, כשציין את דבר הזיוף הן בכתב ההגנה והן בכתב התביעה שכנגד).

12.המשכיר הודה למעשה כי הייתה בדירה בעייה של נזילות, אולם הכחיש את גובה הנזק לו טען השוכר, כשלטענתו הנזילה תוקנה ע"י קבלן עצמאי –חבר שלו מ"זכוכיות הקרייה". המשכיר לא צירף כל קבלה עבור תשלום על תיקון, על מנת להצביע כי אכן בוצע תיקון רציני במפגעים, ולא הציג תצהיר או אישור של הקבלן המבצע.

13.לטענת המשכיר, השוכרים קיזזו סכומים בגין תיקונים שביצע וזאת-מתשלום דמי השכירות שהיו צריכים להעביר לו.

כך, למשל, לטענת המשכיר, קיזזו השוכרים סך של 5,000 ₪ בגין התקנת מזגנים, שעה שעלות המזגנים הייתה 3,000 ₪ בלבד. לעניין זה השוכר דווקא צירף קבלות לכתב ההגנה שכנגד ובהן הוכחה בדבר עלות המזגנים: 3,398 ₪, אולם לא הציג קבלה כגון ההתקנה שעלתה לו לטענתו סכום של 1,200 ₪ נוספים.

14.עוד נטען ע"י המשכיר, כי השוכרים קיזזו סכומים של 1,000 ₪ בגין החלפת סיפונים מבלי שהציג קבלה על כך, 300 ש"ח בגין ריסוס נגד ג'וקים, 300 ₪ בגין התקנת משקוף, 300 ₪ בגין צביעת חדר שלטענת המשכיר כלל לא בוצעה וכי השוכרים השאירו חובות ארנונה, מים וגז ואף לא פינו במועד את המושכר, אלא בחודש יולי 2012. לטענתו גנבו השוכרים מהמושכר ארון ובלוני גז.

15.המשכיר אמנם צירף אישור בגין חוב מים לכתב התביעה שכנגד, אולם על האישור מצויין בכתב יד (שלא ברור של מי הוא), כי תקופת החשבון מתייחסת לחודשים 06-07, ללא כל חותמת של גורם רשמי.

גם לעניין החוב לחברת הגז- הגם שצורף לכתב התביעה שכנגד חשבון לכוארה בגין חוב זה, לא הוכח לאיזו תקופה הוא מתייחס.

לעניין הארון שלטענת המשכיר נגנב מהמושכר, אומנם הצעת המחיר שצורפה הינה בסכום של 4505 ₪, אולם המשכיר הודה שעדותו כי אין לו הערכה לעלותו וייתכן ומדובר ב-1000 ₪.