כפר תבור ח' 520000118 נ' אגבאריה

החלטה

מונחת לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע שטרות, שהוגשו בתיק הוצאה לפועל מס' 05-04739-10-3 על סכום כולל של 194,500 ₪.

מדובר בסדרה של 6 שיקים המשוכים מחשבונו של המבקש לטובת שיבלי עומר (להלן: "הנפרע") שמועד פרעונם בחודשים אפריל, מאי ויוני 2009.

על פי העולה מתצהירו של המבקש, טוען המבקש לכשלון תמורה מלא מצד הנפרע, השיקים נמסרו לנפרע בתמורה לסחורה חקלאית הכוללת גרעיני אבטיח, אשר לא סופקה כלל ע"י הנפרע. עוד נטען ע"י המבקש בהתנגדות, כי המשיב אינו מחזיק כשורה בשיקים.

לעניין הבקשה להארכת מועד, טען המבקש כי לא נודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו רק לאחר בירור בלשכת ההוצאה לפועל ביום 17/4/11. המבקש מאשר כי האזהרה נמסרה לבחור בשם בדר שאינו גר עם המבקש ואשר עימו הוא מסוכסך ומנהל נגדו הליכים משפטיים .

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

על פי תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום המצאת האזהרה. תקנה 528 (סיפא) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, מאפשרת לבית המשפט להאריך מועד אשר נקבע בחיקוק, ואולם, על המבקש את הארכת המועד להצביע על טעם מיוחד לאיחור.

בעניין זה, של הארכת מועד שנקבע בחיקוק, נקבעו הדברים הבאים, ע"י כב' השופט ג'ובראן בבש"א 954/11 הוליס תעשיות נ' רשות המיסים (פורסם בנבו) :

מכיוון שעניין לנו באיזון קונקרטי בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול השיקולים קשה מאוד לקבוע כללים הידועים מראש למקרים בהם תינתן הארכת מועד ולמקרים בהם תידחה הבקשה. אולם ניתן להצביע בין היתר על השיקולים הבאים שיש להביא בכלל חשבון: הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, משך האיחור, קיומו של הליך תלוי ועומד, מהות ההליך, הסתמכות בעל דין שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד. (ראו בש"א 482/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 4 ([פורסם בנבו], 28.1.2008); בש"א 1364/10 פלונית נ' פלוני, פס' 3 ([פורסם בנבו], 21.4.2010)). ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין (רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ, פס' 10 ([פורסם בנבו], 28.4.2008)), ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ (רע"א 10436/07 הראל נ' בנק הפועלים ([פורסם בנבו], 28.4.2008)).יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין. 

עוד יש לומר, כי המגמה הרווחת, להביא לכך שמחלוקות תוכרענה לגופן וכי פסקי דין לא יינתנו על יסוד מחדלים דיונים שניתן לרפא באמצעות תשלום הוצאות.

במקרה דנן, האזהרה נמסרה למבקש ביום 4/1/11 לאחיו של המבקש, משכך היה על המבקש להגיש התנגדותו עד ליום 24/1/11. בפועל הוגשה ההתנגדות ביום 28/4/11, שלושה חודשים לאחר המועד.

לטענת המבקש הוא מסוכסך עם אחיו ומצוי עימו בהליכים משפטיים. בעניין זה צירף המבקש החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה בתיק עזבונות שבו המבקש כאן הוא גם המבקש בתיק העזבונות כנגד מנהל העזבון ואח'. לא ניתן ללמוד הרבה על הסכסוך המשפחתי הלכאורי והצדדים לו מהחלטה זו.

עם זאת, טענתו זו לא נסתרה ולא הופרכה במסגרת החקירה הנגדית שערכה לו ב"כ המשיב וכך נאמר על ידו בחקירה הנגדית לשאלה מתי גילה שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל:

"לא זוכר בדיוק זמן, אבל זה היה ביום ששלחנו את העו"ד לדיון בבית המשפט שהיה לפני חודש וחצי, לפני כן לא ידעתי כי לא קיבלתי שום מסמך מהדואר. יש לנו ת.ד. משותפת עם אח נוסף וכנראה אחד האחים משך את זה ולא מסר לי, אנחנו לא ביחסים טובים". (ע' 1 שורות 13-15 לפרוטוקול).

לאחר ששקלתי את הנסיבות שלפני, אני סבורה כי במצב הדברים, שבו קיים הספק שהמבקש לא ידע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל בשל "פועלו" של האח עימו הוא מסוכסך, דבר שאינו בשליטת המבקש, אני קובעת כי מתקיים טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות , עד להגשתה בפועל.

באשר לטענת כשלון התמורה המלא, טענה זו נטענה בעלמא, ללא פירוט כנדרש על פי ההלכה. התצהיר מנוסח באופן כללי וסתמי ואינו מפרט את פרטי העובדות בנוגע להתקשרות עם הנפרע.

ההלכה קובעת כי על המבקש להכנס לפרטי הגנתו ולמנות את העובדות שעליהן היא מתבססת ואין הוא רשאי לטעון טענות כלליות, אף על פי כן, מסקנתי היא שאין לחסום את דלת בית המשפט בפני המבקש בשל דלות התצהיר, ויש לקבל את ההתנגדות כי הטענה בדבר כשלון תמורה מלא, מספקת בשלב זה של הדיון, כדי להעביר את נטל ההוכחה למשיב שהוא אוחז כשורה בשיקים.

יחד עם זאת, ובהתאם לתקנה 210 לתקנות, דעתי היא כי הנסיבות מצדיקות לחייב את המבקש בהפקדת ערובה כספית מאחר ואין בהגנתו פירוט מספק.

בשולי ההחלטה אציין כי, במסגרת הדיון שהתקיים, טענה ב"כ המבקש כי החתימה על גבי שני שיקים אינה חתימתו. טענה זו לא הובאה במסגרת התצהיר אלא נאמרה לראשונה בדיון, משכך, לא מצאתי לנכון להתייחס לטענה זו בהחלטה.

אשר על כן, אני מקבלת את התנגדות המבקש בכפוף להפקדת סכום בסך של 30,000 ₪ אשר יופקד תוך 30 יום מהיום, אם לא כן תדחה ההתנגדות ללא צורך בהחלטה נוספת.