כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ע'

           לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) מיום 15.4.2018 בהפ"ב 60876-11-17, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק בוררות שניתן על ידי השופט (בדימ')א' שטרוזמן (להלן: הבורר).

הרקע לבקשה

1. המבקש הוא מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית המאגד בעלי משקים המצויים בתחומו (להלן: המושב או האגודה). המשיב חבר באגודה, מתגורר בתחומיה, והוא בעליו של משק מספר 5. המשיב הוא גם היורש של משק מספר 17 במושב על פי צוואת אמו המנוחה (להלן: הצוואה) אשר הלכה לעולמה בשלהי שנת 2011. יצוין כי משק מספר 17 היה מצוי בבעלותם של שני הורי המשיב, ולאחר פטירת אביו עבר המשק לבעלות אמו. לאורך השנים התקיימה בין בני המשפחה השונים שותפות בייצור ובשיווק של התוצרת החקלאית במשק מספר 17, והפעילות במשק נוהלה על ידי המשיב במשותף עם משק מספר 5, כך שחשבונות המשקים באגודה התנהלו במאוחד תחת חשבון משק מספר 5.

2. בשנת 2008 התקבלו אצל האגודה כספים ממכירת מניות תנובה (להלן: כספי תנובה), אשר חולקו בין המשקים השונים בהתאם למפתח שנקבע באסיפה הכללית של האגודה. על פי מפתח זה, משק מספר 17 היה זכאי למענק בסך של 70,000 ש"ח (בדומה לשאר המשקים בתחום האגודה), ולתשלום נוסף בסך של 392,452 ש"ח. כספי תנובה עוררו מחלוקת בין המשיב לבין שלושת אחיו, וזאת על רקע שלוש הוראות הרלוונטיות לענייננו מתוך הצוואה: האחת, לפיה מלוא זכויותיה של המנוחה במשק יוקנו למשיב; השנייה, לפיה הרפת השייכת לה תוקנֶה למשיב ולאחד מאחיו; השלישית, לפיה מלוא זכויותיה הכספיות של המנוחה יוקנו לכל נכדיה בחלקים שווים ביניהם. לדידו של המשיב, ובניגוד לדעת אחיו, הוא זכאי על פי הצוואה לקבלת כל הזכויות במשק מספר 17, לרבות כל הרווחים המגיעים למשק זה מכל מקור שהוא, וביניהם כספי תנובה. על רקע המחלוקת המשפחתית פתחה האגודה מחדש את חשבון משק מספר 17 והעבירה אליו את כספי תנובה, וזאת עד לקבלת הוראות מבני המשפחה. לאחר דין ודברים, הגיעו האחים להסכם לפיו כספי תנובה יופקדו בחשבון משק מספר 17 עד לאחר פטירת אמם, או אז יחולקו בהתאם להוראות הצוואה (להלן:ההסכם המשפחתי). הודעה על דבר הסכם זה נמסרה לאגודה.

3. בחודש מרץ 2010 פנה אחיו של המשיב לאגודה וביקש שכספי תנובה אשר הופקדו בחשבון משק מספר 17 יועברו לחשבון בנק נוסף של האם (להלן: החשבון הנוסף), מפני שהחשבון הנוסף יניב ריבית בשיעור גבוה יותר מזה המתקבל בחשבון האגודה. בהתאם לבקשה זו, העבירה האגודה לחשבון הנוסף סך של 525,000 ש"ח שכללו את כספי תנובה ואת התשואה שהצטברה עליהם. לאחר פטירת אמו ועם היוודע לו על אודות העברת הכספים לחשבון הנוסף, פנה המשיב לאגודה וביקש הסבר להעברה. האגודה השיבה כי פעלה לבקשת שלושת אחיו, כי היא אינה צד לכל מחלוקת או אי-הסכמה בין אחים, וכי היא ממליצה על פתרון המחלוקת בתוך המשפחה.

4. לאחר שניתן צו לקיום צוואת האם המנוחה, פנו חלק מנכדיה לבנק המחזיק בחשבון הנוסף ודרשו את הכספים המופקדים בו מכוח היותם היורשים של זכויותיה הכספיות כאמור בצוואה. משנודע לו על כך, פנה המשיב לנכדים במכתב וביקש מהם להימנע מהוצאת הכספים מהחשבון הנוסף, אשר לשיטתו שייכים לו בהתאם להוראות הצוואה, והועברו לחשבון זה במרמה. במכתב זה המשיב הוסיף וציין כי בחר שלא לפתוח בהליך משפטי שימנע את הוצאת הכספים על מנת לא להיגרר לבתי משפט. אף על פי כן, משכו הנכדים, לרבות ילדיו של המשיב, את חלקם בכספים המופקדים בחשבון.

5. נוכח האירועים המתוארים, ביקש המשיב לתבוע את האגודה בגין העברת כספי תנובה מחשבון משק מספר 17 לחשבון הנוסף. על כן, בהתאם לסעיף 171 לתקנון האגודה, הקובע כי כל סכסוך הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה יימסר לבוררות, פנה המשיב למוסד לבוררות עסקית בבקשה למינוי בורר. האגודה התנגדה לבקשה בטענה שאין המדובר ב"סכסוך הנוגע לעסקי האגודה", אך חרף זאת התקבלה הבקשה ומונה בורר לדון במחלוקת.

6. בתביעתו טען המשיב כי הוא זכאי לכל כספי תנובה משתי סיבות: האחת, חשבונות משק מספר 17 ומשק מספר 5 אוחדו כבר בשנת 2005, ומאז כל החיובים והזיכויים של חשבון משק מספר 17 התבצעו בחשבון משק מספר 5. לפיכך, ומכיוון שכספי תנובה הם זיכוי של חשבון משק מספר 17, יש להפקידם בחשבון משק מספר 5; השנייה, הוא זכאי לקבל את כספי תנובה בהתאם להוראות הצוואה, שקבעה במפורש כי משק מספר 17 יעבור לבעלותו לאחר פטירת האם. ברם, חרף זכאותו נהגה האגודה ברשלנות או בחוסר זהירות עת שהעבירה את כספי תנובה לחשבון הנוסף ובכך נגרם לו נזק בשיעור הכספים שהועברו לבנק. האגודה, מנגד, טענה כי אין בינה לבין המשיב יריבות ועליו לפנות רק לבני משפחתו, ומכל מקום בוררות איננה ההליך המתאים לבירור המוטבים על פי הצוואה.

תמצית פסק הבוררות

7. תחילה דן הבורר בזכאותו של המשיב לכספים בשל הניהול המשותף של שני המשקים לאורך השנים. נקבע כי לאור הזהות הכמעט מלאה בין משק מספר 5 למשק מספר 17, הוצאת הכספים מידיו של המשיב והעברתם לחשבון הנוסף אינה הוגנת ואינה הולמת יחסי חברות באגודה שיתופית. כן נקבע כי האגודה הרעה את מצבו של המשיב בעת שהעבירה את הכספים, שכן על אף שההעברה עצמה אינה משפיעה על זכותו לכספים, היא מכתיבה את זהותו של מגיש התביעה ועל מי מוטל נטל הראיה. באשר לטענתו של המשיב לגבי זכאותו מכוח הצוואה, קבע הבורר כי זו מחייבת פרשנות של הצוואה, ולשם כך נדרשת נוכחות ומעורבות של כל יורשי המנוחה. בהיעדרם, אין הוא מוסמך לדון בפרשנות הצוואה או לקבוע ממצאים אשר יחייבו אותם. אף על פי כן, הבורר מצא כי בירורן של שאלות אלה מתחייב לצורך הקביעה האם זכאי המשיב לפיצויים מהאגודה בשל העברת כספי תנובה לחשבון הנוסף. על כן, נקבע כי בית המשפט יכריע בשאלת זכאותו של המשיב לכספי תנובה מכוח הצוואה, אך הכרעות אלה לא תחייבנה את מי שאינו צד להליך הבוררות.