כפיר נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

החלטה

החייב חוסה תחת הליך פש"ר מאז שנת 2004 וביום 19.04.05 אף הוכרז כפושט רגל.

התנהלות החייב בהליך זה, אינה סוגה בשושנים, זאת בלשון המעטה, שעה שהחייב, על פני שנים רבות, שב וצובר מחדלים בהליך זה כל זאת, בחסות ההגנה הניתנת לו מנושיו, נוכח צו עיכוב ההליכים התלוי ועומד בעניינו.

אכן, תמוהה בעיניי העובדה, כי חרף התנהלות זו, נהנה החייב מחסות הליך זה, על פני למעלה מ-6 שנים וכי לא עלה בידי הכונ"ר, במשך כל התקופה הנזכרת, לעמוד בשער ולהתריע, בין אם במסגרת בקשות לביטול הליכים מטעמו ובין אם במסגרת תגובות לבקשות אותן יזם החייב, בכבודו ובעצמו, מפני התנהלות זו של החייב.

אמנם, יש להניח כי נושי החייב נואשו מלהתריע ולנסות לגבות חובם בהליך זה וכל שכן, בהליכי גבייה פרטניים מטעמם, שכן קולם לא נשמע בהליך זה (מלבד זה של הגב' ויקטוריה כפיר).

כמו כן, לא ניתן להתעלם מפרק הזמן הרב, בו שרוי החייב תחת הליך זה ואולם, חלוף הזמן איננו חזות הכל ואין בהתנהלות מסורבלת זו של הכונ"ר ו/או במתן שלל הזדמנויות לחייב ע"י שלושה מותבים שונים, כדי להצדיק הישארותו של החייב בהליך זה, אך מאחר ו"חבל" להוציאו מן ההליך כעת.

התנהלות החייב הינה בלתי מתקבלת על הדעת ולו בשים לב להחלטתי מיום 8.8.11 ואף קודם לכן (מאז שלהי שנת 2009).

יצויין כי בהמשך להחלטתי מיום 19.1.11, פעל החייב להציע הסדר לסילוק חוב הפיגורים ואולם, אין בהצעת החייב אלא משום לעג וקלס כלפי הנושים, כלפיהם צבר החייב חובות פיגורים בסכומים של למעלה מ-100,000 ₪, בעוד שהחייב מציע לשלם 200 ₪ , בנוסף לתשלומיו השוטפים.

כשאלה הם פני הדברים, אינני מוצאת לנכון להותיר החייב תחת הליך זה ועל כן, הנני להורות על ביטול ההליכים בעניינו של החייב.

צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב – בטלים.

בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו

כאמור בהליכים הפרטניים.

פוסקת לכונס הרשמי/מנהל מיוחד שכר לפי תקנה 8 (א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי

נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א -1981.

הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים, ככל שישנם, לנושים, בהתאם לחלקם היחסי ע"פ הוכחות

החוב שהוגשו מטעמם או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, יזקף כשכר טרחת

הכונס הרשמי/מנהל מיוחד.

הכונס הרשמי/מנהל מיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב.