כפיר נ' ג'אסי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 1.12.10 שבה היו מעורבים

רכב התובע, משאית של הנתבע מס' 1 שהיה מבוטחת על ידי נתבעת מס' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

תיקון הרכב על פי דו"ח שמאי בסך 7,450 ₪.

שכ"ט שמאי בסך 500 ₪.

דמי הפסד ימי עבודה בסך 1,000 ₪.

הוצאות טרדה, טירחה ועוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

סה"כ – 9,950 ₪.

לפי דברי התובע הוא נסע ישר לכיוון ת"א במסלול הימני וכך התובע מוסר:

"אני נוסע ישר, הוא רצה לחתוך כנראה לכיוון ת"א שמאלה וכך הוא עשה, כמעט

חיסל לי את החיים, היה לי נס לא מזל". [עמ' 1 ש' 21-22].

הוסיף התובע, שלמזלו רק קצה המשאית פגע ברכבו , מדובר במשאית ארוכה וגדולה.

לנתבע גרסה שונה.

לטענתו, התובע החליט פתאום לקחת ימינה כאשר הנתבע ממשיך לנסוע במהירות סבירה במסלול שלו. וכך מסר הנתבע : "ראיתי הוא נתן מכה לאוטו שלו, לא רק במראה אלא גם בחלק הקדמי ובחלק קטן מהדלת". [עמ' 2 ש' 23-24].

לא היה נזק למשאית כלל וכלל.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכי התיק, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

בכל הנוגע לארוע אני מעדיף את גרסת התובע מול גרסת הנתבע.

עולה מדברי הנתבע שבכלל לא הבחין ברכב התובע, אלא לאחר התאונה, לכן אני נוטה להאמין לדברי התובע שהסיבה לתאונה היתה פעולה רשלנית של הנתבע.

בכל הנוגע לנזקי התובע, מתעוררות מס' בעיות.