כפיית גירושין במורד מחיובי אישות אופן הכפייה בבעל שברח לחו'''ל

רקע

בפני בית הדין עומדת תביעת האישה לגירושין שנפתחה בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ג (30.6.2013). בנימוקיה לתביעת הגירושין כותבת האישה שבעלה הוא אדם שתיין ומתעלל בה נפשית ומערב את הילדים בעניינים האינטימיים שביניהם, כמו כן אין לה שום יחסי אישות כשנתיים ובעלה שולח אותה לחפש גבר אחר ומבקש ממנה שתעזוב את הבית. כמו כן האישה מציינת שהיא צעירה מהבעל בעשרים ושלוש שנים  (כיום הבעל בן שישים וחמש והאישה בת ארבעים ושלוש), ו"אינה מסוגלת להסתכל עליו" ושהוא עושה לה הרבה צער שאינה יכולה לפרט בכתב התביעה.

בדיון שהתקיים בבית הדין בתאריך כ"ז בתשרי תשע"ד (1.10.2013) התברר שהצדדים התגרשו בעבר ונישאו בשנית והאישה טענה במהלך הדיון שהם כבר פרודים כשנתיים. לצדדים שלשה ילדים מהנישואים הראשונים, שניים בוגרים ואחד קטין, וכמו כן ילד קטין נוסף מהנישואים הנוכחיים.

בדיון שהתקיים בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד (1.1.2014) טענה האישה על התעללות נפשית מצד הבעל, וכן שהיא שונאת אותו משום שהוא אדם שתיין והוא רודף אחריה ברחובות וקורא לה זונה ונואפת (שורות 22,18,14 לפרוטוקול הדיון). הבעל השיב בקצרה: "אני לא מקלל אותה"  (שם, שורה 27) אך לא הכחיש את שאר טענותיה. בתאריך הנ"ל קבע בית הדין מועד להוכחות, ובדיון שהתקיים בתאריך כ"ט בניסן תשע"ד (29.4.2014), האישה ובאת כוחה הופיעו, אך הבעל נעדר מהדיון.

בשלב מסוים, בתאריך י"ד באייר תשע"ד (14.5.2014), ביקשה האישה לסגור את התיק בעקבות ניסיון אחרון מצדה לשלום בית, אך מיד לאחר מכן כתבה לבית הדין בתאריך כ"א באייר תשע"ד (21.5.2014) שהיא מבקשת שלא לסגור את התיק "כי אני לא מסוגלת לחיות עם הבן אדם הזה, אין לי אִתו כלום כבר ארבע שנים וגם לא יהיה [...] קשה לי מאוד לחיות אִתו".

בתאריך כ"ה בשבט תשע"ד (26.1.2014) הוגשה בקשה על ידי באת כוח האישה למתן פסק דין לחיוב ולכפיית הבעל בגט בשל העובדה שהבעל ברח לחו"ל והותיר את האישה עגונה לנפשה, כמו כן לדבריה, הבעל היה מכור לאלכוהול, הדיף ריח רע מפיו, נקט באלימות כלפי האישה והילדים, תִפקד תפקוד מיני לקוי, והאישה מאסה בו מיאוס מוחלט.

באת כוח האישה מגוללת באריכות את הסבל הרב שעברה האישה מליל החתונה כשהבעל היה שתוי, כשמצב זה המשיך והחמיר ובעקבות כך היה אלים ומשליך חפצים, זורק אוכל ובועט ברהיטים. המצב הלך והחמיר כשרדף אחריה ברחובות וצעק לעברה כינויי גנאי, כמו כן הבעל הורחק מהבית כשנה על ידי המשטרה בעקבות אלימות כנגד ילדיו, ולאור כל הסבל הגיעה האישה למסקנה שאין מנוס מגירושין.

באת כוח האישה בבקשתה הנ"ל מפרטת מספר עילות לתביעתה: האחת – בריחתו של הבעל מהארץ לפני למעלה משנה (כיום, שנה וחצי) וכל הניסיונות לאתרו לא צלחו; שנית – הבעל אלכוהוליסט; שלישית – יש לו ריח הפה; רביעית – בעיות בתפקוד המיני; חמישית – מאיסות מוחלטת באמתלא מבוררת.

בתאריך הגשת הבקשה הנ"ל על ידי באת כוח האישה בט"ז בשבט תשע"ו (26.1.2016) החליט בית הדין להעביר את התיק לטיפולו של הרב מימון ממחלקת עגונות שעל ידי בית הדין כדי לאתר את הבעל וליצור אִתו קשר כדי לקדם את סידור הגט.

בתאריך ג' באדר ב' תשע"ו (13.3.2016) הוגשה בקשה נוספת על ידי באת כוח האישה לזרז מתן החלטה בנידון לחיוב בגט שיש בה לסייע לאגף עגונות לשחרר את האישה מעגינותה. בתאריך ט' באייר תשע"ו (17.5.2016) הוגשה בקשה נוספת על ידי באת כוח האישה בה היא מציינת שהתברר לה שהקשר עם הבעל על ידי אגף עגונות נעשה באמצעות בנותיו מנישואים קודמים, אולם קשר זה לא הוביל עד כה לכל התקדמות בפתרון מצוקתה של האישה, ועל כן היא מבקשת לקבוע דיון נוסף ולזמן את נציג אגף עגונות כדי שידווח לבית הדין על אפשרויות ואפיקי פעולה שיש בהם כדי לקדם את עניינה של האישה. בית הדין קבע מועד נוסף לדיון, ולדיון זה הוזמן נציג אגף עגונות הרב שמואל גמליאל.

בדיון שהתקיים בבית הדין בתאריך ב' בסיוון תשע"ו (8.6.2016) במעמד האישה ובאת כוחה ונציג אגף עגונות הרב שמואל גמליאל, הצהירה באת כוח האישה שלא ידוע לה היכן הבעל נמצא וכמו כן ילדיו מנישואין הקודמים אינם משתפים פעולה. כמו כן העלתה תביעה נוספת בעניין מזונות שני הקטינים וכן מתן אפשרות לאישה להסדיר לבדה מתן טיפולים רגשיים ואבחונים רפואיים לילדיה וכן רישומם לבית הספר. בנושא הגירושין, חזרה באת כוח האישה על כל הטענות שהועלו בעבר הן בכתב התביעה, הן במהלך הדיונים והן בבקשתה האחרונה, ובנושא המזונות תבעה סך שלושת אלפים ש"ח עבור שני הקטינים כשלדבריה, בפועל הבעל ישלם אך ורק אלף ומאתיים ש"ח לאחר קיזוז קצבת התלויים מהביטוח הלאומי.

במהלך הדיון הנ"ל העיד הרב גמליאל, ואלו דבריו:

"דיברתי עם הבנות של הבעל מנישואיו הקודמים. הבעל היה גר אצל אישה אחת חילונית ואחת אורתודוקסית. האורתודוקסית זרקה אותו מהבית והוא עבר להתגורר אצל חילונית שהייתה אצלה 'שיקצה' בבית, והבעל התחיל ליצור קשר עם ה'שיקצה'. הבעל משוטט ואין לו כתובת מסודרת. הוא היה בניו ג'רזי ומשוטט כמו הומלס. הוא כל הזמן מחפש לעצמו בחורות צעירות. כדי להתמודד עם זה צריך הרחקות דרבנו תם, וכן מבוקש להתיר לנו לפרסם את התמונה שלו באינטרנט כאדם שמוכר כמעכב את הגט. בצורה כזו יראו אותו הרבה אנשים ונוכל לגלות את המקום בו הוא נמצא."

עד כאן העלינו סקירה תמציתית של כל החומר המונח בפנינו בתיק זה, ועתה נפנה להיבט ההלכתי.

נימוקי החיוב בגט

ללא ספק, ניתן לומר שהתיק העומד לפנינו, הוא תיק חריג בחומרתו וזאת בעקבות בריחתו של הבעל לחו"ל והיעלמותו שם מזה זמן רב כשהשאיר את אשתו עגונה כאן ללא זיק של תקווה להשתחרר מכבלי עגינותה. גם ההלכה מתייחסת בחומרה למקרים מעין אלו וכפי שיובהר להלן.

יש להקדים בתחילה כי על אף שבאת כוח האישה בנימוקיה, העלתה כמה נימוקים לחיוב וכפייה בגט, ועל אף שעל רוב הנימוקים עדיין לא התקיימו דיוני הוכחות, ואף הבעל נעדר מהדיונים, אולם ברצוננו להתמקד בעיקר בנימוק הראשון והעיקרי בתיק זה שיש לחייבו ולכופו לגט בעקבות בריחתו לחו"ל, כשלדעת בית הדין יש בנימוק זה בלבד כדי להכריע את ההלכה בתיק זה.

ברצוננו לחלק את ההיבט ההלכתי בנידון לשלושה חלקים, ולאחר מכן תובא ההכרעה ההלכתית: