כעכוש נ' לאומי צ'ק שותפות מוגבלת ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (גב' סלע – הקש, להלן - הרשמת), מיום 25.6.13 במסגרתה התקבלה - בכפוף לתנאים המפורטים בה - בקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים. המבקשת מבקשת רשות לערער על התנאים המקדמיים שנקבעו בהחלטה ולפיהם עליה לשלם תשלום ראשוני בסך של 5,000 ₪ וכי שיעור התשלום החודשי הועמד בשלב זה על סך של 2,500 ₪.

החייבת טוענת בבקשתה כי הסכומים שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת אינם סבירים בשים לב למצבה האישי, הכלכלי והמשפחתי כפי שהוצגו באמצעות המסמכים שהוגשו, לרבות היותה אלמנה, וכי בהותרת ההחלטה על כנה יש כדי להחטיא את עצם תכלית הליכי ההוצאה לפועל הן במישור הנוגע לזוכים והן במישור הנוגע לחייבים. עוד נטען כי כב' הרשמת לא הביאה בחשבון את העובדות והנסיבות המיוחדות כפי שהוצגו על ידי החייבת ואף לא זימנה את החייבת לדיון בפניה על מנת לאפשר לה לשטוח את טענותיה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטת כב' הרשמת - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

להלן הנימוקים.

כהערה מקדמית יצוין שנראה כי המבקשת לא פרשה את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית הצריכה לבקשה. המבקשת בחרה לצרף לבקשת רשות הערעור מסמכים מעטים בלבד שבעיקרם הינם תדפיסי תיקי ההוצאה לפועל השונים ולא צירפה את המסמכים הרלבנטיים לעניין המצב הבריאותי או הכלכלי הנטען שהיה בהם כדי לתמוך בבקשתה ולאפשר בחינה אמיתית של מצב הדברים הנטען על ידה.

מצאתי שגם תצהירה של המבקשת לוקה בחסר ומתייחס באופן חלקי ולאקוני בלבד לעובדות הנטענות בבקשתה. לדוגמא: המבקשת לא התייחסה בבקשה ובתצהירה כלל לנתון שהופיע בהחלטה נשואת בקשת רשות הערעור לפיו היא מתגוררת עם בן זוג שהכנסתו החודשית עומדת על כ – 7,700 ₪ - נתון שנלמד מהחלטת כב' הרשמת בלבד.

לגופם של דברים:

עיון בהחלטתה המפורטת של כב' הרשמת מעלה כי הנתונים שהוצגו על ידי החייבת נבחנו במסגרת ההחלטה בקפדנות ובדקדקנות. מההחלטה עולה, בין היתר, כי המבקשת לא שילמה החל ממועד מסירת האזהרה לידיה ביולי 2012 ועד מועד הגשת בקשתה סכום כלשהוא על חשבון החוב וכי הסכום הראשוני שנקבע על סך 5,000 ₪, נקבע בשים לב לנתון זה ומבטא תשלום מינימאלי נדרש על חשבון חוב הפיגורים בתיק.

גם התשלום החודשי נקבע בשים לב לתקופת פריסת החוב הקבועה לעניין זה בדין. על פני הדברים, בשים לב לסכום החוב הכולל בתיקי ההוצאה לפועל של החייבת כפי שננקב בהחלטת כב' הרשמת (כ – 48,000 ₪) אל מול סכום התשלום החודשי שהוצע על ידי המבקשת (150 ₪ לחודש) – כדי לעמוד ולו בצל צלה של הדרישה הקבועה לעניין זה בדין.

שיעור התשלום החודשי שנקבע בצו הביניים מצוי בגדר מתחם שיקול הדעת של הרשמת שנושא יכולת הפירעון ושיעור צו התשלומים הינה בתחום מומחיותה ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור, הגם שייתכן כי מדובר בשיעור תשלום שננקט על הצד הגבוה.

עדין, כאמור, בהתחשב במכלול נסיבות העניין כפי שתוארו אין מדובר בקביעה שיש בה כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בתיק זה.

באשר לטענת החייבת כי היה על כב' הרשמת לזמנו לחקירה עובר למתן ההחלטה הרי שזו אינה יכולה לעמוד בשים לב לשיקול הדעת המוקנה בעניין זה לכב' הרשמת בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל -תש"ם 1979.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור - נדחית.

משלא נתבקשה תשובה לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ג, 23 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: