כעביה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית שניתנה ביום 9.10.13, בגין אחריותו של המבקש לתאונת דרכים שאירעה יום קודם לכן.

טיעוני הצדדים

הסניגור טען כי אין ראיות לכאורה, ואין מסוכנות. הקצין לא הפעיל שקול דעת בטרם הפסילה, התנהגותו היתה פוגענית, השימוע לא היה אפקטיבי ודין החלטתו להתבטל. הפסילה פוגעת באופן בלתי מידתי בחופש העיסוק של המבקש, בכבודו ובחירותו. עוד טען "שלא סביר שיאפשרו למשטרת התנועה להעניש נהג עוד בטרם קיבל את יומו בבית המשפט". אימו של המבקש חולה והוא זקוק לרשיונו. עוד הוסיף כי הפגיעות קלות.

המשיבה טענה לקיומן של ראיות לכאורה, לצד מסוכנות, הנובעת מאחריותו לתאונה מושא בקשה זו, וכן נוכח עברו. היותו נהג אוטובוס מטיל עליו חובת זהירות מוגברת.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי למרות שהחקירה טרם הסתיימה, הרי שקמה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה. המבקש נהג אוטובוס שהסיע ילדים מקיבוץ הסוללים לבית ספרם בעפולה. הוא נסע אחרי משאית, שהאטה בגלל עומס תנועה שהיה לפניה, ואילו המבקש, שלא הבחין בכך מבעוד מועד פגע עם חזית האוטובוס באחורי המשאית.

16 תלמידים נפגעו באורח קל. נגרם נזק של ממש לאוטובוס וכן ניזוקה המשאית.

עפ"י דיסקת הטכוגרף נהג המבקש עובר לתאונה במהירות מופרזת.

בהודעתו במשטרה קיבל המבקש אחריות חלקית לגרימת התאונה.

מדוח הבוחן עולה כי התאונה התרחשה בשל כך שהמבקש לא שמר מרחק מספיק.

התנהגותו של המבקש מגלה מסוכנות גבוהה. נהג אוטובוס המסיע תלמידים ראוי שישמור על עירנות מוגברת, ויהיה קשוב למתרחש לפניו.

המבקש הורשה לנהיגה בשנת 1993, וצבר לחובתו 19 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן בגין שימוש בטלפון בשעת נסיעה משנת 2007. בעברו עבירות נוספות של שימוש בטלפון, אי ציות לתמרורים, ביניהם תמרור "עצור", מספר עבירות של נהיגת רכב שאיננו תקין ועוד. לקחתי לתשומת לבי כי מאז 2007 לא ביצע עבירות. למרות זאת, אני סבורה שאין בעברו כדי להפיג את מסוכנותו.

החלטת הקצין בשימוע לא נומקה. לטעמי, זהו פגם משמעותי. בטרם החלטתו הסביר הקצין למבקש את מהות העבירות המיוחסות לו, שמע את דבריו שנרשמו כך: "אין לי מה להגיד, אני מצטער על מה שקרה".

יחד עם זאת, פגם בהחלטת הקצין איננו מביא לביטול החלטתו על אתר.

עפ"י כללי הבטלות היחסית, ולאחר ששמעתי את טענותיו הנרחבות של הסניגור, ובדקתי את מסוכנותו של המשיב, אני סבורה שיש מקום לקיים את החלטת הקצין, למרות שלא נומקה, ולנוכח הנימוקים שפירטתי לעיל בהחלטתי זו.

אין לי אלא לדחות את טענות ההגנה בדבר אי סבירותו העקרונית של ההליך, שהוסדר היטב בפקודת התעבורה.

לקחתי בחשבון את טענותיו של המבקש ביחס לנזק ולקושי שעלולים להגרם לו כתוצאה מפסילת רשיונו, איזנתי אותם אל מול האינטרס הציבורי, ומצאתי כי האחרון גובר.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.