כספי נ' פלצקוסבקי

פסק דין

התביעה שלפני הינה לתשלום נזקי התובעת בסך 4,410 ₪, בגין תאונת דרכים שארעה ביום 15/2/13 בשעה 11:30 לערך, בצומת יקנעם, אשר במהלכה, פגע רכב, הנהוג על-ידי הנתבע, ברכבה של התובעת.

התובעת טוענת בכתבי טענותיה שכתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקים כדלקמן: השתתפות עצמית, בסך 2,578 ₪, כינון בסך 542 ₪, ירידת ערך בסך 990 ₪, טרחה ועוגמת נפש בסך 300, כאשר סך נזקיה הינם בסך 4,410 ₪.

יצוין כי במקביל לתיק זה, מתנהלת תובענה נוספת ביחס לאותה התאונה אשר הוגשה על-ידי הנתבע, לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

גרסאות הצדדים בנוגע לאופן התרחשות התאונה חלוקות, ולמחלוקת ביניהם באשר לנסיבות התאונה ישנה חשיבות, בשאלה מי נושא בנזק שנגרם לרכב התובעת ולנזקים הנתבעים במסגרת תביעה זו.

יוער, כי ברכב התובעת נהג במועד התאונה, בן זוגה של בת התובעת.

בעוד שלפי גרסת נהג רכב התובעת, עת פנה רכבו כדין שמאלה, התנגש לפתע רכב הנתבע בעוצמה רבה בחלקו האחורי של רכבו, מבלי ששם ליבו לדרך בכלל ולרכב התובעת בפרט, והסב לרכבה נזקים, הרי שלטענת הנתבע, נסע הוא כאשר בכוונתו להמשיך ישר בצומת, לפתע סטה רכב התובעת שנסע מימינו של רכב הנתבע אל נתיב נסיעתו בפרעות, כאשר בכוונתו לפנות שמאלה בצומת. עוד הוסיף הנתבע, כי בלם את נסיעתו וניסה לעקוף את רכב התובעת, כדי למנוע את קרות התאונה, אך לא הצליח ונגרם לרכבו שלו, נזק של ממש.

נסיבות התאונה:

במחלוקת לגבי נסיבות התאונה, העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה וכן גב' אביב כספי, שהייתה נוסעת ברכב התובעת בעת התאונה.

על פי טענת נהג רכב התובעת:

"נסענו, הגענו לצומת. יש 5 נתיבים בכביש. 2 לשמאל ועוד 3 ישר. אני נסעתי בנתיב הרביעי משמאל. באמצעי של השלושה. הייתי ק"מ וחצי לפני הצומת, ראיתי שיש ירוק ישר ושמאלה אדום. אני צריך להגיע לנתיב השמאלי. התכוונתי לעבור שני נתיבים להגיע לנתיב השמאלי ולפנות בצומת, שמאלה. היינו לבד בכביש אני והוא, הסתכלתי במראות. הוא היה הרבה מאחורי בנתיב השמאלי שקרוב אלי. גם ישר. ראיתי שאני יכול לפנות שמאלה כדי לעקוף את הנתיב הזה. היה לי המון מרחק כי הוא היה מאחורי, אותתי, פניתי שמאלה. אחרי שפניתי שמאלה היו לי 5 – 7 שניות מרחק ממנו, ראיתי אותו במראה האחורית שהוא מאחוריי בנתיב שלי. אני צריך להגיע לנתיב השמאלי. בנתיב הזה, כלומר בנתיב לנסיעה ישר שהייתי בו באותו רגע יש ירוק ובשלי יש אדום, אז אני מאט טיפה. עברתי נתיב, ראיתי שהוא הרבה מאחוריי והכל בסדר, אני מסתכל במראה השמאלית שאני יכול לעבור, היה לי עוד 600 מטר לרמזור. כל זה קרה בכמה שניות. אני רואה שהכל פנוי, אני עובר לנתיב השמאלי, כשאני כבר 95% בתוך הנתיב השמאלי, לא שמתי לב מה קורה איתו, כי אני מתעסק עם הנתיב, פתאום אני מרגיש בום חזק שהעיף אותנו על המדרכה, ואז איכשהו הצלחתי להרים בלם יד. בעת התאונה, אני הייתי כבר בנתיב שפונה שמאלה, הוא היה בנתיב שנוסע נסע, ואז כשהוא נכנס לי הוא היה בנתיב שלי. אני משער שהוא לא הסתכל על הכביש, לא היה עם העיניים עלי, וברגע שהוא שם לב שאני מלפניו או שהוא רצה לברוח שמאלה. אני נפגעתי בחלק השמאלי אחורי. הוא נפגע בחלק הקדמי שלו" (עמ' 3 שו' 14 – עמ' 4, שו' 6).

ובהמשך העיד:

"האוטו עף קדימה, כמעט הגענו לצומת מרוב הדחיפה. הייתי 95% בנתיב השמאלי. זה היה בשלב שהייתי בגלגל של דופן הימין על הקו. הוא פגע בי כשהוא עדיין בנתיב שלו. הייתי בזווית של כ-25 מעלות בעת הפגיעה. זה באמת נשמע מוזר איך הוא פגע בי בדופן שמאל אם הוא היה מימיני. אני אותתי כשפניתי שמאלה. ..." (עמ' 4, שו' 12-15).

כאשר נשאל על-ידי הנתבע האם באמת היה בנתיב השמאלי לפנייה שמאלה, השיב: "כמעט" (עמ' 4, שו' 22-23).

בנוסף, כאמור, העידה גב' אביב כספי, אשר הייתה נוסעת ברכב התובעת בעת התאונה, ואשר העידה כלהלן:

"נסענו לצומת מגידו, היו שם 5 נתיבים. יש שלושה נתיבים לנסיעה ישר, ושני נתיבים שמאלה. אנחנו היינו בנתיב האמצעי מהשלושה שנוסע ישר. היה משהו כמו ק"מ לפני, אמרנו נעצור בצד, זה היה לפני הצומת, משהו כמו ק"מ לפני. התכוונו לעבור לנתיב השמאלי כדי לפנות שמאלה. רון הסתכל במראות, אותת, עבר נתיב אחד, אחרי כמה שניות עוד פעם אותת, עבר לנתיב השמאלי, משהו כמו 5 – 10 שניות חטפנו מאחורה מכה. התחלנו לעבור משהו כמו ק"מ לפני. כשהתאונה התרחשה היינו כמעט בתוך הנתיב השמאלי. אנחנו היינו כ-95% בתוך הנתיב השמאלי שפונה לשמאל, אחרי איזה 5-6 שניות שמענו בום, עפנו. היו שני נתיבים שמאלה. היה אחד שמאלה ואחד פנימי. עפנו ממש – אני מדגימה באמצעות מכוניות כך שרכב הנתבע פגע באמצעות החלק הקדמי ימני שלו בחלק השמאלי אחורי שלנו. כשרון עבר מנתיב לנתיב, הנתבע היה בנתיב השמאלי שנוסע ישר. היינו 90% בפנים ואז הוא נכנס בנו מאחורה. הוא רצה לברוח שמאלה, זה מה שהוא מראה בציור שלו. רואים שהוא בורח שמאלה כדי להתחמק מאיתנו כשאנחנו מאותתים שמאלה. לא זכור לי שהיו רכבים אחרים, היינו לבד. אחרי כמה שניות עפנו ממש על הצומת, כמעט נכנסו ברמזור. ..." (עמ' 4, שו' 31 – עמ' 5, שו' 13).

לטענת הנתבע, אכן התרחשה התאונה במועד הנטען. באשר לנסיבות התרחשות התאונה העיד הנתבע כדלקמן:

"אני אכן נסעתי לכיוון נשר. נסעתי בשעות הבוקר. יש 5 נתיבים, 3 נתיבים בנסיעה ישר ושניים שמאלה. היו שני טורי מכוניות, והנתיב הכי שמאלי היה שלי לנסיעה ישר. היה לי ירוק והתכוונתי להמשיך לנסוע ישר. כ-200 או 300 מטר לפני הרמזור, אני קולט שבלי איתות הטויוטה של התובעת מגיעה וחוצה את הנתיב שלי, חותכת אותו, אני מתחיל את בלימת החירום, אני מבין שאני לא יכול לפנות ימינה כדי למנוע את התאונה כי יש טור מכוניות מימיני. אני יכול רק לפנות שמאלה שמי שעל ההגה יבין שהוא חותך. אני התכוונתי לנסוע ישר. הם היו אנכית עלי כמעט 90 מעלות" (עמ' 5, שו' 19-25).

ובהמשך הוסיף:

"הוא היה כמעט ב-90 מעלות. בלמתי בלימת חירום. הוא היה בנתיב שלי, הבנתי שהוא מתכוון לפנות שמאלה, אבל הוא היה בנתיב שלי, ואני כדי לנסות ואיכשהו לעקוף אותו לא הצלחתי למנוע את ההתנגשות. ההתנגשות היתה עם החלק הימני שלי בחלק השמאלי שלו, בפינה של החלק השמאלי. .... אני הייתי בנסיעה והוא חצה לי את הנתיב ..." (עמ' 5, שו' 31 – עמ' 6, שו' 4).