כספי נ' המאגר הישארלי לביטוח רכב (הפול)

פסק דין

מבוא

1. לפני תביעת התובע, יליד 21.9.1974, לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מתאריך 17.8.2007 עת רכב על קטנוע מ.ר. 2329301 על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, המחלוקת הינה בדבר שיעור הפיצוי המגיע.

2. יצוין, כי התביעה הוגשה בתחילה לבית המשפט השלום בתל אביב (ת"א 41538/08) ונדונה בפני כב' השופטת אורנה לוי. בתאריך 13.3.2011 הועברה התביעה לביהמ"ש זה, התקיים דיון הוכחות, הוגשו סיכומים בכתב ועתה נפנה ביהמ"ש להכרעתו.

נכויות קודמות

3. התובע נולד עם שיתוק מוחין, עקב מחלתו והמיגרנות מהן הינו סובל קבע המל"ל לתובע נכות כללית בשיעור של 44% ( ראה ס' 15 לתצהיר התובע). בנוסף התובע מאובחן כסובל מטלסמיה מינור וחסר מולד של G6PD .

4. במסגרת הליכי השיקום אותם עבר התובע במל"ל הוא רכש מקצוע של מחסנאי ובהמשך רכש מקצוע בתחום האופטיקה והחל עובד בתחום זה משנת 1997.

למרות נכותו, השתכר התובע שכר מכובד והפיצוי בתיק זה יחושב בהתאם ליכולתו להשתכר במומו זה ערב התאונה כחלק מחובת הנתבעת להשיב מצבו לקדמותו ערב התאונה.

5. מעבר לנכותו הקיימת ללא קשר עם התאונה, בשנת 2005 עבר התובע תאונת דרכים נוספת בגינה נקבעו לו 5% נכות. למרות פגיעה זו התובע שב למעגל העבודה (נספח י' לתצהיר הנתבעת וכן נ/5 ונ/6 לתצהיר הנתבעת).

נכויות לאחר התאונה נשוא התובענה

6. בתאריך 9.12.2009 התובע נפגע בתאונה נוספת עת רכב על אופניו. התובע אובחן כסובל משבר בירך. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות בשיעור של 10% בגין סימנים נוירוטיים של העצב.

נכותו הרפואית של התובע

7. בתיק זה מינה ביהמ"ש ארבעה מומחים מטעמו: פרופ' סלעי משה בתחום האורתופדי, פרופ' דוד ירניצקי בתחום הנוירולוגי, פרופ' מ. רביד בתחום הרפואה הפנימית וד"ר אלי קריצ'מן בתחום הפסיכיאטרי.

8. פרופ' סלעי משה, מסר חוות דעתו בתאריך 3.10.2009. במסגרת חוות דעתו ציין, כי התובע נפגע עת רכב על אופנוע. בתאריך 17.8.2007, אושפז התובע ביחידה לטיפול נמרץ בביה"ח איכילוב ואובחן כסובל מפגיעה רב מערכתית. לאחר החייאה ממושכת הועבר התובע למחלקת הטראומה ומשם לשיקום.

פרופ' סלעי הוסיף, כי ברקע התובע סובל משיתוק מוחין קל עם פגיעה ביד ורגל ימין וכן סבל מפגיעת קרסול כתוצאה מתאונת דרכים בשנת 2005 בעטיה נקבעו לו 5% נכות.

בעת בדיקת התובע אצל המומחה, הוא התלונן התובע על כאבי ע"ש צווארי, כאבים בבית החזה, קושי בביצוע פעולות מאומצות ביד שמאל, התגברות מוגבלות בכתף ויד ימין עם תחושת חולשה, כאב בגב התחתון והאגן וקושי בבליעה.

המומחה סיכם חוות דעתו וציין, כי התובע סבל משברי בסיס הגולגולת וחוליה 2C בע"ש צווארי אשר החלימו היטב וכיום קיימת הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי. לאור השברים בעצמות הבריח דו צדדית קיימת החמרה בהגבלת התנועות והתפקוד ביד ימין, בכתף שמאל קיים איחוי גרוע לשבר בעצם הבריח עם קיצור וכאבים באזור השבר. בע"ש מותני ובאגן אין חסר נוירולוגי או הגבלה בתנועה, שברי הזיזים הרחבים ב-1-3L התאחו, השברים בעצמות הבושת התאחו בצורה תת מיטבית עם פגיעה קלה במבנה טבעת האגן.

לאור האמור לעיל המומחה קבע לתובע נכות אורתופדית צמיתה כדלקמן:

א.15% לפי סעיף 46 (3) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז (להלן: "תקנות המל"ל") בגין מצב לאחר שברים באגן ובעצם הסקרום.