כספי נ' בן חיים

פסק דין

תביעה זו, על סך 6,300 ₪, אשר הוגשה על ידי התובע בגין נזקים נטענים בעקבות הליך הוצאת מעוקלים שביצע כנגד הנתבע בגין חוב של הנתבע לעירית מגדל העמק, התגלגלה בבית משפט זה תקופה ארוכה, ניתנו בה החלטות רבות ושונות וכעת בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד הגשתה, הבשילה לבסוף למתן פסק דין.

בשל חשיבות השתלשלות ההליכים להבנת הכרעתי בתביעה, אפרטה להלן:

1.ביום 16.10.06 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע, אשר בו חויב לשלם, מתוך סכום התביעה, את הסך של 650 ₪ בגין הוצאות הגבייה, בתוספת הוצאות משפט בסך 279 ₪.

2.ביום 20.11.06 בוטל פסק הדין לאחר שהנתבע הפקיד את מלוא סכום פסק הדין בסך

929 ₪.

3.ביום 24.12.06 הוגש כתב הגנה אשר בו פרט הנתבע בהרחבה את השתלשלות הארועים ביום ביצוע הוצאת המעוקלים. הנתבע הכחיש קיומו של חוב כלשהו לתובע, וטען כי בעקבות פעולות הגביה ונטילת מכונת צילום מעסקו על ידי התובע ומכירתה של מכונה זו על ידי העיריה על אף שהגיע להסדר חוב עימה, נגרמו לו נזקים (אשר מאוחר יותר התברר כי הגיש תביעה קטנה בגינם כפי שיפורט להלן).

4.ביום 2.12.07 התקיימה ישיבה בפני שהיתה מיועדת לשמיעת הוכחות וסיכומים בעל פה אולם לדיון זה לא התייצב התובע. לטענת הנתבע התובע אמר לו בשיחה טלפונית, שיזם הנתבע על מנת להודיע לו כי הוא מאחר לדיון, כי לא מתקיים כלל דיון. במהלך הדיון התקבלה הודעת פקס מטעם התובע שבו טען כי נתקע במרכז הארץ עם רכבו, ולפיכך ביקש את דחית הדיון.

לאור דברים אלו, דחיתי את הדיון בתביעה אולם התניתי את קביעתו של מועד חדש בכך שהתובע יפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 750 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע בגין הישיבה.

5.לאחר שהתובע אכן הפקיד את סכום ההוצאות (על אף טרוניות שהעלה ביחס לגובה ההוצאות שנפסקו לחובתו לעומת גובה ההוצאות שנפסקו בפסק הדין שניתן לטובתו אך בוטל), נקבע על ידי מועד לדיון חדש ליום 25.5.08 ובמועד זה, התייצב התובע בלבד ואילו הנתבע נעדר מהדיון.

6.לאחר שמיעת טענות התובע ועיון במסמכים שהוגשו על ידו, ניתן על ידי פסק דין מנומק אשר חייב את הנתבע לפצות את התובע בסך של 600 ₪ כאשר לסכום זה, נוספו הוצאות משפט בסך 750 ₪.

על בסיס החלטתי זו, הוריתי על השבת הסכום שהפקיד התובע בקופת בית המשפט (תוך קיזוז הדדי של ההוצאות שנפסקו כאמור לעיל) וכן על העברת סכום פסק הדין מתוך הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט כאשר יתרת הכספים, הוחזרה לידי הנתבע.

7.ביום 22.6.08 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, וזאת מחמת העובדה כי נזקק לטיפול רפואי באותו היום. בהחלטתי מיום 23.6.08 קבעתי כי אשקול את הבקשה אך ורק לאחר שהנתבע יפקיד את הסך של 1,000 ₪ להבטחת הוצאות התובע.

לאחר שהופקד הסך הנ"ל, נקבע דיון ליום 24.5.09, אשר במהלכו נעתרתי לבקשה לביטול פסק הדין תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. ושמעתי את עדויות הצדדים וסיכומי טענותיהם.

8.במהלך ניהול ההליך בפני, התברר כי הנתבע הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה, תביעה כנגד עירית מגדל העמק וחברת ש.מ. שירותי גביה בע"מ (ת.ק. 1288/06, להלן: "התביעה הקטנה"), וזאת לפיצויו בגין נקיטת הליכי העיקול נשוא תביעה זו, ומכירת מכונת הצילום שנלקחה מעסקו, לטענתו, שלא כדין.

בשלב ראשון התביעה הקטנה נדחתה אולם, בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע הורה בית משפט המחוזי בנצרת על החזרת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות תוך קביעה כי פעולת הנתבעות במכירת המכונה נעשו שלא כדין וכי על בית המשפט לתביעות קטנות לקבוע את שווי הסעד הכספי, לו זכאי הנתבע בפני (הוא התובע שם).

9.מאחר ובעת קיום דיון ההוכחות בפני טרם ניתנה ההכרעה בתביעת הנתבע, ומאחר וסברתי כי יתכן ותהיה להכרעה בהליך שנקט הנתבע השפעה על פסק הדין שיינתן על ידי כאן, החלטתי להמתין לקבלת פסק הדין בתביעה הקטנה.

ביום 28.12.09 המציא הנתבע העתק מפסק הדין שניתן בתביעה הקטנה ביום 22.12.09 אשר ממנו עולה כי בית המשפט חייב את הנתבעות שם לפצות את הנתבע כאן (הוא התובע שם) בסך של 3,000 ₪, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה.

10.להשלמת התמונה אציין כי התובע בפני הינו קבלן משנה של חברת ש.מ. שירותי גביה בע"מ (להלן: "חברת הגבייה"), שהינה אחת הנתבעות בתביעה הקטנה. התברר במהלך הדיון בפני כי בשלב מסוים של בירור טענות הנתבע ביחס להליכי העיקול שננקטו כנגדו, הוא שילם לחברת הגבייה הוצאות בגין הליך הוצאת המעוקלים שביצע התובע בסך של 500 ₪ אולם, בשלב מאוחר יותר, ככל הנראה לאור טרוניותיו של הנתבע כנגד הליכי העיקול, הוחזר לידיו סכום זה.

11. השתלשלות הענינים שהביאה להגשת התביעה, אינה שנויה במחלוקת ברובה ולאחר שמיעת העדויות בפני שוכנעתי כי מקור התביעה למעשה "בפרשנות" שונה שכל אחד מהצדדים נותן לעובדות ולמשמעויות הנובעות מהן.