כסאברי ואח' נ' אפל

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 23.7.12 (כב' השופטת אורלי מור-אל).

בפסק הדין נתקבלה בחלקה תביעת המשיב כנגד המבקשים, והמבקשים חויבו לפצותו בסך של 16,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים של המשיב באתר אינטרנט שהחזיק המשיב במסגרת עסקיו בתחום הפיזיותרפיה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיב לבקשה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים - אשר אינם בנמצא כאן - בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

במקרה הנדון, הכרעתו של בית משפט קמא סבירה ומנומקת ואינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

את מסקנתו לפיה זכויות היוצרים נושא התביעה שייכות למשיב ולא לחברה שבבעלותו (שלא היתה תובעת בתובענה), ביסס בימ"ש קמא על הראיות שבאו לפניו ועל אמון שנתן בין היתר בעדות המשיב אשר העיד שהוא שכתב את התכנים באתר, שהחברה הנ"ל מעולם לא היתה פעילה ושרכש את הבעלות על ה'דומיין' של החברה כבר בשנת 2000 והוא זה אשר מחזיק באתר ומנהלו. ערכאה קמא קיבלה את הסברי המשיב למרות שמכתב ההתראה שנשלח למבקשים נשלח בשם החברה ושבאתר המשיב נכתב שזכויות היוצרים שמורים לחברה.

קביעות אלו של בית המשפט מקבלות חיזוק על פניו גם מכך שהמבקשים נמנעו מלחקור את המשיב בנוגע לטענותיהם. הימנעות מחקירה נגדית בנושא עובדתי מהותי הנטען בחקירה ראשית עלולה לפעול לחובת המבקשת (ראו גם: ע"א 260/82 שמעון סלומון נ' ששון אמונה, פ"ד לח(4), 253; ע"א 27/91 קבלן נ' שמעון עבודות מתכת פ"ד מ"ט(1) 450).

הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיעה ערכאה קמא המיישמת נאותה את הוראות הדין הרלוונטיות (ראו גם סעיפים 33-34 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007).

לא מצאתי מקום להתערב במסקנתה של ערכאה דיונית לפיה לא עומדת למבקשים הגנת 'מפר תמים', במיוחד כאשר המבקשים אינם טוענים שכתבו בעצמם את התכנים באתרם אלא שהאתר נקנה על ידם כמות שהוא מצד שלישי וכאשר באתרם של המבקשים צוינו שם והפניית הקוראים לחברה הנ"ל של המשיב.

פסיקת הפיצוי מסורה בעיקרה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית השומעת את הראיות. בנסיבות המקרה אשר נפרשו לפני בית משפט קמא, סכום הפיצוי שנפסק - גם אם הינו על הצד הגבוה - אינו מגלה טעות ממשית או פגם המחייב התערבות ערכאת הערעור.

המבקשים טוענים כי ערכאה קמא לא אפשרה להם ייצוג משפטי בדיון ונמנע מהם לטענתם לנהל את ההליך בצורה ראויה לרבות חקירת המשיב. לפיכך יש לטענתם לבטל את פסק הדין ולחלופין לבטלו ולהחזיר הדיון לבית משפט קמא כדי לאפשר להם ייצוג בהתאם.

ערכאה קמא בחנה טענה זו של המבקשים ודחתה אותה, נימוקיה לכך סבירים בעיני ולא מצאתי להתערב בשיקול הדעת הנתון לה בכגון דא.

פסק הדין ניתן בבית משפט קמא לאחר ניהול הליכים לרבות שמיעת הצדדים, הדיון התנהל במלואו והכרעת בית המשפט הייתה לגופו של עניין לאחר שנכנס לעובי הקורה. מה גם שהיתר בית המשפט לייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות הינו בגדר חריג ויינתן מטעם מיוחדים שירשמו (ראו גם סעיף 63 לחוק בתי המשפט).

מכל מקום לא מצאתי שנגרם למבקשים עיוות דין כתוצאה מכך.

לטענת המבקשים בבר"ע שגתה ערכאה קמא משלא הורתה על זימון העד רביע אבו חנא מטעמם (אשר לטענתם בנה את האתר ואינו בשליטתם) לדיון נוסף, משלא התייצב העד לדיון שנקבע על אף זימונו. עוד טוענים המבקשים בבר"ע כי שגה בית משפט קמא משלא דן בבקשה שהעלו בכתב ההגנה לאפשר להם להגיש נגד רביע אבו חנא הודעת צד שלישי אם טענותיהם המקדמיות לא תתקבלנה. לפיכך לטענתם יש לבטל את פסק הדין ולחלופין לבטלו להחזיר הדיון לבית משפט קמא כדי לזמן את העד ולהוציא נגדו הודעה לצד שלישי.

עיון בפרוטוקול הדיון שצורף מעלה שהמבקשים לא ביקשו במהלכו לקבוע דיון נוסף על מנת לזמן את העד. מה גם שדומה על פניו מהבר"ע כי הטענות אותן ביקשו להוכיח באמצעות העד - הנוגעות לידיעתם בפועל על תוכן אתרם - אינן רלוונטיות לתביעת המשיב נגדם, שכן על פי הדין כדי לבסס את הגנת 'מפר תמים' היה עליהם להראות גם שאי ידיעתם עומדת במבחני סבירות אובייקטיבים (ראו סעיפים 48 ו 58 לחוק זכות יוצרים).

לא היתה מניעה למבקשים מלהגיש בראשית ההליך הודעת צד שלישי כאמור (או בתביעה נפרדת) - וכזו לא הוגשה.

ביתר טענות המבקשים בבר"ע - אשר חלקן לא הועלו בכתב הגנתם שנוסח בעזרת בא כוחם - לא מצאתי ממש.