כנפו נ' דפנה ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו ע"ס 9,974 ₪ כנגד הנתבעת, בגין תאונת דרכים בצומת עמק שרה ביום 11.11.08, בה נפגע רכבו כתוצאה מהתנגשות ברכב בו נהגה התובעת.

התובע טוען בתביעתו, כי הוא נכנס לצומת באור ירוק, ואילו הנתבעת התפרצה לצומת באור אדום. לדבריו היא גם הודתה במקום, וטענה כי נסעה בעקבות נהג בדואי שנכנס לפניה לצומת.

הנתבעת מנגד, טענה כי נכנסה לצומת באור ירוק, וכי רכבו של התובע נכנס במהירות. עוד הוסיפה הנתבעת וציינה כי התובע נהג ללא רשיון בר-תוקף (טסט) לרכב, וכי הבדואי עליו דיברה נסע אחריה ולא לפניה.

כבר כאן אציין כי להעדר רשיון רכב בר-תוקף אין כל השלכה על האחריות לתאונה.

אין מחלוקת כי המשטרה סגרה את התיק הפלילי, כיוון שלא מצאה כי ניתן להוכיח אחריות למי מהמעורבים, ואולם, ראוי לזכור, כי בהליכים פליליים נטל ההוכחה עומד מעל לכל ספק סביר, ואילו בתביעה אזרחית, די בהוכחה ע"פ מאזן ההסתברויות.

במאמר מוסגר יצויין, כי ביום 27.10.09 הגישה מגדל חברה לביטוח בע"מ בקשה להצטרף להליכים כנתבעת נוספת. כב' השופט בן-דור קבע כי הבקשה תידון במהלך הדיון. בעת הדיון ביום 18.11.09, לנוכח התנגדות התובע, החליט כב' השופט בן-דור על דחיית הבקשה. ואולם, מייד לאחר שהתיק עבר לטיפולי, ביום 18.3.10 הגישה חברת הביטוח הנ"ל את אותה בקשה, מבלי לציין שבקשה זו כבר הוגשה, ונתקבלה החלטה הדוחה את הבקשה. עקב קוצר המועדים, ולנוכח ההטעיה האמורה, הוריתי ביום 21.3.10 על הצירוף, אולם מייד כאשר נתברר העניין, ביטלתי ביום 24.3.10 את ההחלטה. מדובר בחוסר תום לב ובשימוש לרע בהליכי בית המשפט, ואני תקווה כי חברת הביטוח תעשה כל שניתן כדי למנוע הטעיה מעין זו של בית המשפט בעתיד, ותביא בבקשותיה את כל השתלשלות העניינים כמתחייב.

לענייננו, בדיון ביום 18.11.09, התובע העיד כי הוא נסע מירוחם, הגיע לצומת באור ירוק, וכי התובעת נכנסה לצומת באור אדום. מנגד העידה הנתבעת, כי היא נכנסה לצומת באור ירוק מכיוונה.

בפתח הדיון הנדחה ביום 28.3.10, הסכימו הצדדים שמותב זה ימשיך לשמוע את התובענה מאותו מקום אליו הגיע המותב הקודם.

הנתבעת הביאה כעדה את אמה, גב' דינה יחזקאל, והעדה אישרה את עדות הנתבעת כי נכנסה לצומת באור ירוק.

מנגד, אשתו של התובע, גב' לימור כנפו, העידה כי היא ישבה לצד בעלה התובע, כי היא מקפידה לבדוק את הרמזורים, ולדבריה התובע נכנס לצומת באור ירוק מלא, ורכב הנתבעת חסם את נתיבם.

הנתבעת עצמה, אישרה בעדותה שבאמבולנס שאל אותה התובע אם ייתכן שנכנסה לצומת כשהרמזור היה ירוק קדימה ולא שמאלה, אולם היא עמדה על גרסתה כי נכנסה לצומת באור ירוק.

נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא על התובע, לפי הכלל: "המוציא מחברו עליו הראיה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף לה, עמ' א ;דף מו עמ' ב). על התובע מוטל איפוא הנטל להטות את הכף על פי מאזן ההסתברויות (ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל, פ"ד מ (1) 589, ע' 598). במצב בו לאחר שמיעת הראיות, נוכח בית המשפט כי כפות המאזניים מעויינות, יכריע בית המשפט על פי מערכת הנטלים, כפי שנקבע:

"...הכלל הראייתי הבסיסי, הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא, כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין "המוציא מחברו עליו הראיה". על פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%. שאז, תוטל החבות או האחריות במלואה על הנתבע. לא עמד בכך, יפסיד את כל תביעתו..." (ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' כרמל, תק-על 99(3) 574, 611 (1999)).

בענייננו, לאחר ששמעתי את כל העדים, התרשמתי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו.

יצויין כי מהשרטוט שבתיק המשטרה שהוגש ת/2, ומתיאור הנזקים בכלי הרכב המעורבים, כמו גם מתיאור הצדדים והעדים מטעמם, עולה כי התאונה התרחשה לאחר שהנתבעת כבר השלימה חלק ניכר מהפנייה שמאלה.

תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת:

"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור..."

בית המשפט העליון העיר לא פעם את חובת הזהירות גם כשהאור ברמזור הוא ירוק:

"גם נהג, העומד לחצות צומת כשבכיוון נסיעתו דולק ברמזור אור ירוק מזמן, אינו פטור מזהירות ומהחובה לוודא כי הצומת פנוי וחופשי בכיוונים המצטלבים ולא נותרו בו כלי רכב שלא הספיקו להשלים חצייתם או שמסיבה כלשהי אחרת מצויים בו מכשולים והפרעות שאינם מאפשרים לעבור בו בבטחה..." (ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג (1) 137 , 142-143 (1989)).