כנענה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט, בקשה הנסמכת על הוראות סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי.

לטענת המבקשת, בתאריך 15.4.08 נעצרה המבקשת על ידי סיור משטרתי והיא נדרשה להציג את רשיונותיה; המבקשת לא החזיקה אותה עת את רשיון הנהיגה, ולפיכך רשם נגדה השוטר דו"ח בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה.

לצד העבירה הוטל על המבקשתת לשלם קנס בסך 250 ₪.

המבקשת, אשר אין מחלוקת על כך שאיננה משפטנית, מיהרה לשלם את הקנס.

בבואה לחדש את רשיון הנהיגה שלה נאמר לה שעליה להתחיל לימודי נהיגה מחדש משום שהיתה אותה עת נהגת חדשה.

ב"כ המבקשת, עו"ד ג'בארין, טוען כי למבקשת נגרם עוול בל יתואר משום שהמבקשת קיבלה רשיון נהיגה החל ביום 18.6.07 והוא היה תקף עד ה – 15.6.09. בענין זה הציג ב"כ המבקשת סטטוס רשיון נהיגה על שם המבקשת מיום 2.6.09.

לטענת ב"כ המבקשת, השוטר אשר רשם את הדוח טעה בבחירת סעיף העבירה, משום שליית מאן דפליג שמדובר בעבירה על תקנה 9 א' שעניינה אי החזקת רשיון הנהיגה בשעת הנהיגה.

כתוצאה מהטעות ברישום העבירה, נדרשת כיום המבקשת לעמוד במבחני נהיגה למרות שלא חטאה ואין ספק שלו היה נרשם נגדה סעיף העבירה הנכון, היא לא היתה נאלצת לעשות.

ב"כ המשיבה, בתגובה בכתב, תגובה ארוכה, התנגד בכל תוקף לבקשה מכמה טעמים. בין היתר נטען שבית המשפט לתעבורה חסר סמכות להורות על בקשה להארכת מועד להישפט וצוטטו בענין זה מספר פסקי דין.

דומני שבענין זה טעה ב"כ המשיבה משום שקיימת פסיקה ברורה גם של בית המשפט העליון שגורסת שניתן להורות על הארכת מועד להישפט בעיקר מקום שבית המשפט מתרשם שנגרם למבקש עיוות דין.

כן נטען שהמבקשת שילמה את הקנס.

בענין זה אציין כי מי ששילם את הקנס רואים אותו כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה.

דא עקא שהמבקשת הורשעה למעשה בעבירה שלא ביצעה, כלומר אין מחלוקת שהיא נהגה כשהיא מחזיקה בידה רשיון נהיגה בתוקף אולם היא לא החזיקה את הטופס ברכבה.

אני סבור שאכן נגרם למבקשת עיוות דין בענין זה, ועל כן החלטתי להיעתר לבקשתה, והנני מורה למטא"ר להנפיק למבקשת דו"ח חדש שבו תצוין העבירה הנכונה, קרי עבירה לפי תקנה 9 א'.

ניתנה והודעה היום ב' שבט תש"ע, 17/01/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: