כנעאן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 3.3.14, לאחר שלנהג הרכב יוחסה עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

המבקש טוען כי לא נהג ברכב, אלא שאשתו, בעלת הרכב היא שעשתה זאת.

המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, בעניין קיומן של ראיות לעבירה, ואין מחלוקת כי המבקש, שכלל אינו הבעלים של הרכב אינו עומד בתנאים שנקבעו בפקודת התעבורה להתערבות שיפוטית בהחלטת קצין משטרה.

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה. השוטר נזיה מטאנס מספר כי הבחין באדם חבוש "קפוצ'ון צהוב" ממרחק של כחמישה מ' וכאשר הורה לו לעצור, המשיך בנסיעה ונעצר רק בהמשך. כאשר הגיע השוטר לרכב, הבחין כי ליד ההגה יושבת אשה וכי בעל הבגד הצהוב יושב מאחור.

המבקש נחקר במשטרה והכחיש את העביר ה כשהוא טוען שאשתו היא שנהגה ברכב. אשת המבקש נחקרה אף היא וטענה כי היא זו שנהגה, כשהיא מסבירה את העבודה שלא עצרה לביקורת לפי הוראת השוטר "כי הייתי חייבת ללכת לבית מרחקת שהיה אמור להיסגר בעוד כמה דקות".

הסבר זה אינו יכול להתקבל מכמה סיבות. ראשית המדובר בשעת צהריים מוקדמת וגם כאשר מדובר ביום שישי בשבוע, בתי המרחקת כרמיאל אינם נסגרים בסמוך לאותה שעה, מה גם שבגדר ידיעה שיפוטית כי תמיד קיימת תורנות בסופי שבוע עד לשעות הערב המאוחרות. שנית, טענת האשה אינה יכולה להסביר מדוע עצרה במרחק מה מהשוטר. אם מיהרה וסברה שאין עליה חובת עצירה מדוע לא המשיכה בנסיעה ליעדה? דומה לכאורה כי העצירה במרחק מהשוטר נועדה לאפשר החלפת הנהגים כגרסת השוטר מטאנס.

עוד יש להביא בחשבון כי האשה, בעלת הרכב, ובעלת הצורך העיקרי בו, כנטען בבקשה, לא הגישה תצהיר לפירוט טענותיה ותמכיה בטענה כי המבקש לא נהג כלל ברכב.

אשר על כן, כאשר קיים עד תביעה המספר כי הבחין בבירור במבקש נוהג ברכב, וכאשר לעדות זו יש סיוע בכך שהרכב לא נעצר במקום בו נדרש, וזאת בלא הסבר מניח את הדעת, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בהחלטת הקצין, והבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: