כנעאן נ' הפנים ואח'

פסק דין

1.בפני עתירה להורות על ביטול החלטת המשיב מיום 22.11.12 לפיה, נדחה הערר שהגיש העותר כנגד ההחלטה לבטל את רישיונותיו של העותר לכלי ירייה.

רקע בקצרה

2.העותר הינו תושב כפר ירכא ונהג מונית במקצועו. העותר החזיק בשלושה רישיונות לכלי ירייה מסוג אקדח ושני רובי צייד. בהתאם לסעיף 11(2) לחוק כלי הירייה, תש"ט-1949, המליץ הקצין הממונה במשטרה לבטל לעותר את רישיונותיו לכלי ירייה בגין מידע מודיעיני.

3.העותר השיג על החלטה זו וכן הגיש ערר. כן הוגשה על ידו עתירה מנהלית לבית משפט זה (עת"מ 19831-04-11). בהסכמת הצדדים הוחלט לאפשר לעותר לטעון פעם נוספת בפני ועדת הערר, על פי הפרפרזה הבאה ולאחר שאושרה על ידי הגורם המוסמך לכך.

"נודע כי נוהאד מוהנא עלי כנעאן/ סבאח, ת"ז 0-5630139-3, יליד 06', תושב ירכא/ חוף בעל ג'יפ טויוטה כסוף עובד עם מספר קבלנים בהעברת שב"חים בתוך ישראל תמורת 150 ₪. נוהאד מחזיר את השב"חים לשטחים דרך ברטעה, במידה ויש מחסומים בדרך משתמש בסירנה לטובת מעבר המחסום".

בהתאם לכך, התקיים שימוע נוסף בועדת הערר בנוכחות העותר ובא כוחו, נציג משטרת ישראל, וממונה רישוי כלי ירייה במחוז חיפה.

4.ביום 22.11.12 ניתנה החלטת ועדת הערר לפיה דחתה הוועדה את הערר. הועדה קבעה כי המידע המודיעיני עליו התבסס קצין המשטרה הוא ממקור אמין, וכן כי העותר עצמו מסר פרטים המחזקים את מהימנות המקור. בנוסף להמלצת המשטרה, עיינה הועדה בחומר חסוי, וממנו עולה, לדבריה, כי מדובר במידע ממקור אמין בנוגע למעורבות העותר בהסעת שב"חים באופן שיטתי. לאור כל זאת, הוחלט לדחות את הערר.

על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו.

5.העותר טוען כי מדובר בהחלטה כללית, בלתי מנומקת ומנוגדת להוראות הדין. לטענתו, הוא מעולם לא ביצע עבירות פליליות, ובכלל זה עבירה של הסעת שב"חים, והוא מעולם לא נחקר על ידי המשטרה בעניין. לפיכך, לטענתו, המלצת המשטרה לשלול את רישיונותיו משוללת כל יסוד. עוד טוען העותר כי אין מקום להסתמך על המידע המודיעיני ואין לתת לו כל משקל. לטענתו, החלטת ועדת הערר אשר אימצה את המלצת קצין המשטרה היא בלתי סבירה, שרירותית, ואינה מבוססת. לבסוף, טוען העותר כי החזקת כלי נשק היא חיונית להבטחת בטחונו האישי עקב היותו נהג מונית.

6.המשיבים סומכים ידיהם על החלטת ועדת הערר וטוענים כי היא מבוססת על המלצת המשטרה ועל החומר החסוי שהונח בפניה, ועל כן יש לדחות את העתירה.

דיון

7.דין העתירה להידחות.

שוכנעתי כי לא נפל פגם בהמלצת הקצין הממונה במשטרה לשלול את רישיונותיו של העותר, ואימוץ המלצה זו על ידי המשיבים.

8.עיינתי בחומר החסוי (אשר סומן על ידי מש/1-מש/5) ושוכנעתי כי אכן יש במידע המודיעיני כדי להצדיק את המלצת המשטרה לשלול את רישיונותיו של העותר. אף אני סבורה, כפי שסברה ועדת הערר, כי מקור המידע מהימן ביותר, וכן כי תוכנו של המידע קושר את העותר בהסעת שב"חים באופן שיטתי. אעיר כי מהימנות המקור והמידע עולים אף מהאמור במסמך שסומן על ידי מש/5 סעיפים ד-ו.

מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה הטמונים בה, בין היתר, סיכונים ביטחוניים, המצדיקים לשלול את רישיונותיו של העותר.

9.העובדה שמדובר בחשד בלבד המבוסס על ראיות לא קבילות, שלא הבשיל לכדי הגשת כתב אישום, אינה מונעת הסתמכות על מידע זה במסגרת בחינת השיקולים לביטול רישיון הנשק. ראו בעניין זה את ההלכה מימים ימימה כדלקמן:

"אם נמסרה ההכרעה בעניין עברו של אדם בידי רשות מנהלית שאינה מוסמכת להשביע עדים ולגבות ראיות כדרך שראיות נגבות בבית המשפט, די לה לרשות המנהלית אם הכרעתה מבוססת על ראיות שיש בהן כדי לשכנע אדם סביר בעברו של המבקש, אפילו לא היו הראיות קבילות בבית המשפט ואפילו היה משקלן חסר בהליך שיפוטי" (בגצ 94/62 גולד נ' שר הפנים, עמ' 1856-1857).

כן ראו בגצ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, ע' 357; ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות ע' 249); בגצ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי,(1993).

בעת"מ(חי') 20061-08-09 זרביאלוב נ' משטרת ישראל מיום 16.12.09, התבסס בית המשפט על מידע מודיעיני בדחותו עתירה בעניין מתן רישיון עסק וציין כי בהליך המנהלי המשטרה רשאית לבסס עמדתה גם על ראיות שאינן קבילות בהליך פלילי: