כנות תביעת הגירושין כשהבעל מבקש דיון הוכחות טרם הגט

פסק דין (חלקי)

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1992, ומנישואין אלו נולדו לבני הזוג שני ילדים, האחת בת (9) והשני בן (5). לבעל אלו נישואין ראשונים, לאשה - נישואין שניים. הבעל הינו עורך-דין במקצועו והאשה מורה וסטודנטית לתואר שני.

הבעל הגיש ביום י"ב אלול תשס"ג כתב תביעה מפורט "לשלום בית ולחילופין גירושין". כתב התביעה ערוך על פני חמישה עמודים, ובו מפורטים הבעיות בחיי הנישואין של הצדדים ותולדות הסכסוך שהביא להגשת התביעה. הבעל כורך שם בצורה מפורשת את ענין משמורת הילדים, הסדרי ראייתם וחינוכם, מזונות האשה וענייני הרכוש. בעתירותיו שבסיכום כתב התביעה, מבקש הבעל:

"א.  ליתן כל הוראה להשכנת שלו"ב בין הצדדים;

ב.    אם חו"ח יסיק כת"ר כי נישואין אלו גוועו מבוקש ליתן פס"ד לגירושן לכל המוקדם. לחילופין לחייב את האישה-הנתבעת לקבל ג"פ לאלתר.

ג.    לפסוק כי הקטינים ישארו במשמורת האב-התובע ולפסוק בדבר הסדרי ראיה מתאימים בין האם לקטינים, בהתחשב בטובת הקטינים;

ד.    לפסוק בכל עניני הרכוש שבין הצדדים, על כל סוגיו כמפורט לעיל;

ה.    להורות כי הנתבעת אינה זכאית למזונות לאור מרידתה, לחילופין לקבוע כי אינה זכאית למזונות בשל מעשי ידיה;

ו.     ליתן כל סעד זמני להבטחת התביעה, לרבות צווי עיקול, צווי מניעה, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכל סעד אחר שיתבקש בנסיבות העניין."

בסמוך לאחר הגשת תביעה זו נכנסו הצדדים לסחרור של הגשות בקשות ביניים, בקשות נגדיות, ותביעות שהגישה האשה לבית המשפט לענייני משפחה.

ברקע הבקשות הדחופות שהוגשו, עמדו פרצי אלימות בין הצדדים, שבגינן הוצא נגד האשה צו הגנה במעמד צד אחד, שבוטל לאחר דיון במעמד הצדדים. כמו כן ניתן צו ביניים אשר אסר על האשה להוציא את הילדים מבית המגורים המשותף ולקחתם ללינה מחוץ לבית המגורים של הצדדים. גם צו זה בוטל כעבור מספר ימים, לאור התפתחויות ואירועים שהתרחשו לאחר מתן הצו. ניתן צו לרשויות הרווחה לערוך תסקיר בענין משמורת הקטינים, אך הוא טרם הגיע לבית הדין.

הדיון שנערך בפנינו ביום ז' כסלו תשס"ד (2.12.03) עסק במכלול עניני הצדדים, אך במיוחד בנושא הסמכות והיחסים הבינ-זוגיים של הצדדים. בפתח הישיבה, ציינה באת-כוח הבעל כי האשה פנתה לבית המשפט לעניני משפחה בתביעות שענייניהן כבר נכרכו בתביעת הגירושין, ועל כן ביקשה היא שתינתן החלטה כי תביעת הגירושין כנה, הכריכה כדין וכנה, והסמכות לדון בכל אותם עניינים מסורה לבית הדין.

בתגובה, השיב ב"כ האשה, כי אין בדעת האשה לחזור לשלום בית, והואיל והבעל סירב להתגרש, אין ממילא תביעה לגירושין, וכל רצונו של הבעל הוא לחסום את דרכה של האשה לבית המשפט. יחד עם זאת, הסכים ב"כ האשה, לאור פסק הדן ב-בג"ץ פלמן, כי "אם קיימת השאלה מי יחליט על הסמכות.... נבקש מכבודכם להכריע אם יש ענין של סמכות". בהמשך דבריו מבקש ב"כ האשה, "שבית הדין, קודם כל, יחליט על פסק דין לגירושין".

בנסיבות הענין שבפנינו יש בדעתינו להיעתר, הן לבקשת ב"כ הבעל והן לבקשת ב"כ האשה. נחליט בענין הסמכות וניתן פסק-דין לגירושין.

כאמור, הבעל הגיש לבית הדין תביעה "לשלום-בית ולחילופין לגירושין". תביעה מעין זו אינה פוגמת בכנות תביעת הגירושין. סיכום ההלכה בענין זה נעשה לאחרונה בהחלטה של בית הדין הרבני האזורי ברחובות, מיום כ"ח חשון תשס"ד (23.11.2003) (תיק 8240/ס"ג טרם פורסם. ניתן לקבל את ההחלטה באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים):

הלכה היא, שטרם יציאה למלחמה על עיר יש לקרוא אליה לשלום. "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ', י'). יפים לענין זה דברים שכתב בית הדין הגדול בתיק ערעור לה/218 (פד"ר י' 310, 313; בהרכב הדיינים:  הרבנים אליעזר גולדשמידט, יוסף קאפח, מרדכי אליהו):

"בין הצדדים תלויה ועומדת תביעת הגירושין של המשיב. ואף על פי שהתביעה  לגירושין כאילו חילופית היא לתביעה לשלום בית, הרי גלוי וידוע הוא כי דרכה של  תביעת גירושין לעולם כך היא, שטרם היציאה למערכות המלחמה לגירושין, מקדימים בפתיחה לשלום. ואין בלחילופין לגרוע ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין. 

ואם לא כן, אלא שתביעת גירושין אינה ראויה לתואר זה, אלא רק כאשר היא מוחלטת,  בלי פתיחה לשלום, הרי יגיע הדבר לידי כך שכאשר בעל או אשה, יתבע גט, ויבקש  שכל עניני תביעה זו יתברר במקום אחד, כפי שהוא זכאי לכך, למען לא יוכרח לכתת  רגליו מבית הדין לבית המשפט ומבית המשפט לבית הדין וחוזר חלילה, עם כל  ההרפתקאות הכרוכות לגלגולים אלו, לא תהיה לו לתובע זה כל ברירה אלא להיות לא  כנה בתביעתו, להטמין בחובו את ההרהורים לשלום, ולדרוש, בניגוד לרצונו, אך ורק  גירושין, ללא פתח לשלום, ולוא גם כחודו של מחט. וחוששני גם למקרה שתביעה  לגירושין כגון זו, ללא דברי שלום ואמת - שלא לשמה, תביא לידי זה שיקויים בו בתובע  הזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה: לגירושין במוחלט ללא מוצא לשלום."