כנאנה נאדיה נ' אוחנה עידו ואח'

פסק דין

ביום 22.10.07 ארעה תאונת דרכים בה נפגעה התובעת, שהיא ילידת 1.4.68, בגופה, כאשר חצתה את הכביש והנתבע 1 שנהג באופנוע פגע בה. המחלוקת בין הצדדים היא רק לגבי שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת.

הנתבעת 2 היא חברת הביטוח שביטחה את האופנוע בו נהג הנתבע 1.

לצורך קביעת שיעור הנכות שנותר לתובעת כתוצאה מהתאונה הסכימו הצדדים על מינויו של דר' ראול גלר כמומחה בתחום האורטופדי. דר' גלר בדק את התובעת וקבע בחוות דעתו כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 15% כתוצאה מהפגיעה בכתיפה בשל "כאבים, הגבלה בתנועתיות ועיוות של עצם הבריח כתוצאה מהפלטה וברגים כל אלה המגבילים אותה בתיפקודה היומיומי". כן נקבעו שיעורי נכות זמניים כדלקמן:

22.10.07 -30.4.08100%

1.5.08 -31.5.0850%

1.6.08 -30.6.08 30%

בנוסף לאמור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנכות של התובעת כתוצאה מהצלקת שנותרה לה, לאחר ניתוח שנעשה בכתף, היא בשיעור 7.5%. הוסכם אף שנכות זו הינה קוסמטית בלבד ותובא בחשבון לצורך קביעת פיצוי בשל כאב וסבל בלבד.

התובעת, כאמור, ילידת 1.4.68 אם ל- 3 בנות קטינות ושימשה לפני התאונה ולאחריה כסגנית מנהלת בבית הספר הדו לשוני על שם מקס ביין, בירושלים. נכון לשנה זו, לפי בקשה להמצאת ראיה נוספת, משמשת התובעת כמנהלת מחליפה.

הפגיעה:

התובעת, כאמור, נפגעה כהולכת רגל כאשר חצתה את הכביש. התובעת פונתה ממקום התאונה באמבולנס כאשר היא סובלת משבר בכתף ימין (עצם הבריח). התובעת טופלה בטיפול שמרני בשבר אך לאחר כחודשים משהתברר שאין סימני איחוי של השבר הוחלט על התערבות כירורגית לקיבוע השבר. התובעת אושפזה לצורך ביצוע הניתוח ביום 10.3.08 ושוחררה ביום 13.3.08 . על פי תעודות מחלה שהתה התובעת בחופשת מחלה עד יום 20.4.08 ואולם בעדותה אישרה התובעת שהיא חזרה לעבודה כבר בחודש ינואר 2008 ובחודש פברואר עבדה מלא (עמו' 5 לפרוטוקול שורות 4 – 5 וכן תעודת עובד ציבור ת/1).

הנכות:

כאמור ד"ר גלר שמונה בהסכמה של הצדדים קבע כי לתובעת נותרו 15% נכות אורטופדית. הנתבעת ביקשה לחקור את המומחה ובחקירתו התברר כי המומחה עומד על האמור בחוות הדעת כאשר הנכות שנקבעה היא נכות תפקודית שניתנה לפי תקנה 35 לתקנות המל"ל. מדובר לפי עדותו של המומחה בפגיעה בכושר הפעולה הכללי כאשר הפגיעה יותר מקלה ופחות מבינונית (עמ' 8 שורה 11). המומחה העיד והשיב לשאלתי כי נכות זו הינה נכונה למצבה של התובעת היום והיא נובעת לא מהגבלות התנועה בלבד אלא על מהפגיעה בכושר התפקוד שהיא למעלה מקלה ופחות מבינונית.

כאמור, הנכות ניתנה בשל תקנה העוסקת בפגיעה בכושר התפקוד ומשכך יש לקבוע כי שיעור הנכות האורטופדית של התובעת, הרפואית והתפקודית, היא 15%. חרף האמור, וכפי שיובאר בהמשך, כיון שבפועל לא נגרמו לתובעת הפסדי שכר, התובעת עבדה לפני ואחרי התאונה באותה עבודה, באותה משרה (וכאמור היום היא אף מונתה להיות מנהלת המוסד) אין לתת פיצוי לפי חישוב אקטוארי מלא.

בנוסף לאמור, וכאמור לעיל, הוסכם על הצדדים על נכות נוספת של 7.5% בגין צלקת לצורך קביעת פיצוי של כאב וסבל בלבד.

העדויות:

מטעם התובעת העידה התובעת עצמה שהסבירה את קשייה היומיומיים הן בעבודה והן בעבודות הבית. לדבריה, היא מתקשה אף בביצוע עבודות פשוטות של הוצאות והכנסת כלים למדיח, תליית כביסה, הכנת סלט גדול. לתובעת הוצגו תמונות, שצולמו על ידי החוקרים הפרטיים שהעידו מטעם הנתבעת, בהם נראתה התובעת עושה שימוש בידה הימנית (היד שנפגעה) התובעת הסבירה כי היא לא טוענת ל- 100% נכות ואולם לדבריה ניתן לראות אף באותם צילומים כי רוב הפעולות נעשות ביד השמאלית וכן ניתן לראות שכאשר יש לסחוב דברים רבים היא לא זו שסוחבת אלא אביה שבא לעזור לה.

כן העידו מטעם הנתבעת בעלה ואמה. הבעל העיד על הקשיים היומיומיים של התובעת, על התרופות נגד כאבים שהיא נוטלת ועל הצורך בעזרה בבית, עזרה בתשלום של 800 ₪ לחודש (על עזרה זו העידה אף התובעת עצמה). לדברי התובעת ובעלה מדובר בעובדת שמסרבת להירשם כדין ואף סירבה לתת עדות. אמה של התובעת העידה על העזרה שהיא ובעלה נתנו לתובעת בתקופה שלאחר התאונה על ההפסדים שגרמו לאם כתוצאה מכך שהיא לא יכלה למכור את התכשיטים שאותם היא מכינה ומוכרת בדרך כלל בביתה.

מטעם הנתבעת העידו חוקרים פרטיים שצילמו את התובעת ב- 3 הזדמנויות שונות בהם נראתה התובעת עושה שימוש בידה הימנית ואולם לאחר שצפיתי מספר פעמים בקלטות באתי למסקנה כי לא ניתן ללמוד מהם שהתובעת מתפקדת בידה הימנית באופן מלא. לא ניתן היה לראות שהתובעת מצליחה להרים את היד מעל גובה הכתף ומעל הגובה עליו העיד המומחה. אמנם האמה מתרוממת לגובה שמעל הכתף ואולם לא ניתן לראות בתמונות שהזרוע עצמה מתרוממת מעל גובה הכתף. כמו כן לא רואים שימוש שעושה התובעת באופן רציף בידה הימנית לא זו בלבד אלא שהחוקר עצמו העיד כי לא ראה את התובעת נושאת תיקים על כתף ימין. התוצאה היא איפוא שאין בעדות החוקרים כדי לקעקע את עדותה של התובעת או העדים מטעמה או את חוות דעתו של המומחה.

כאמור לעיל, המומחה עצמו נחקר אף הוא וחזר על האמור בחוות הדעת לפיו לתובעת נותרו 15% נכות בשל מכלול הבעיות התפקודיות וכושר הפעולה הכללי.