כלש אמין נ' מדינת ישראל

פסק דין

מבוא:

בפני ערעור על החלטת בית המשפט השלום לתעבורה בחדרה אשר ניתנה ביום 1.6.10 על ידי כב' השופטת נילי פלד בתיק תעבורה תת"ע 4655-08-08.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין שתי עבירות שבוצעו ביום 27.6.08, עת נהג המערער ברכב מנועי בדרך לבנה מכוון כביש 652 לכוון אביאל כשרישיון הנהיגה אינו תקף לסוג הרכב בו נהג בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א – 1961, (להלן: "הפקודה") וביחד עם סעיף 38 (1) לפקודה. עוד נטען כי המערער נהג ברכב מבלי שהייתה לו או לאחר פוליסת בטוח בת תוקף על השימוש ברכב וזאת בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל – 1970 (להלן: "הדו"ח הראשון")

בנוסף נטען כי באותו יום נהג המערער ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה בניגוד לתנאים שפורטו בהודעת האי שימוש וזאת עבירה לפי תקנה 308 (3) לתקנות התעבורה ועבירה של נהיגה ברכב שרישיונו פקע מזה תקופה העולה על 6 חודשים (רישיון הרכב פקע ביולי 2007) ובניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה (להלן: "הדו"ח השני").

מכתבי האישום עולה, כי בשני הדו"חות, העבירה בוצעה ביום 27.6.08 יום ו' בשבוע ובשעה 19:33 בדרך לבנה מכוון כביש 652 לכוון אביאל מול בית הספר אורט בנימינה, כמו כן המערער זומן לדיון בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה ליום 25.8.08 שעה 16:30 ביחס לשני הדו"חות, אם כי הדו"חות נרשמו על ידי שני שוטרים שונים. עובדה נוספת שמושכת את תשומת הלב היא שבדו"ח הראשון נרשם שהעבירה בוצעה ביום 27.6.08 והדו"ח נחתם ונערך לכאורה על ידי השוטר ביום 29.6.08.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ולכן בית משפט השלום לתעבורה קבע כי הראיות תשמענה ביום 1.6.10 בשעה 17:30. במועד זה ב"כ המערער לא חש בטוב ולכן הגיש שתי בקשות דחייה, הראשונה בשעה 14:27 והשניה בשעה 15:27. בקשות אלו לא הובאו בפני כב' השופטת בו ביום, אלא רק למחרת, ביום 2.6, ניתנה ההחלטה ובה נאמר:

"הבקשה התקבלה בבית המשפט היום, עדים הופיעו אתמול לדיון, הנאשם נשפט בהעדר התייצבות".

המערער נידון בהעדרו לעונשים הבאים:

1,500 ₪ קנס; 3 חודשי פסילה בפועל ו- 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

המערער הגיש את שתי הבקשות לדחיית הדיון עקב מחלת בא כוחו ביום 1.6.10 ועובר לדיון שהיה קבוע בפני בית משפט קמא, אם כי הבקשות הובאו בפני כב' השופטת רק למחרת היום. ניתן להניח שלו היו מובאות בפני בית המשפט באותו היום לא היה ניתן לשלול את האפשרות שבית המשפט היה נעתר לבקשה ודוחה את הדיון.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ואף בדו"ח השני מסר לשוטר, כעולה מהתרשומת שבדו"ח שנערך על ידי השוטר, בעמודה של דברי הנהג, את הדברים הבאים:

"אני נוהג על טרקטורון אבל לא נהגתי על הטרקטורון הזה. אני רוצה להגיד לך את האמת שנהגתי עליו מכפר קרע לזכרון, נתקעתי איתו בגלל בעיות חשמל".

כאמור, ביום הדיון התייצבו העדים אך עקב אי התייצבות המערער הוא נידון בהעדרו.

המערער ביקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, אך בקשתו נדחתה, תוך שבית המשפט קובע כי בקשת הדחייה נשלחה מאוחר לבית המשפט והיה על המבקש להגיש בקשה לדחייה קודם לכן.

בהמשך עיכב בית משפט השלום לתעבורה את ביצוע גזר הדין למשך 3 חודשים.

טענות המערער:

ב"כ המערער חזר וטען כי הוא נעדר מהדיון שנקבע עקב מחלתו, אם כי לא הציג תעודה רפואית, אך הוסיף וטען כי הדיון בעניינו של המערער הוא היה הדיון היחיד שהיה קבוע לו באותו יום בשעות המאוחרות של אחה"צ. לכן ביקש לראות במחלתו כסיבה מוצדקת להיעדרות מהדיון ולבטל את פסק הדין.

המערער הוסיף וטען כי השארת פסק הדין על כנו יש בה כדי ליצור חשש ממשי לעוות דין הואיל והמערער כופר בעובדות כתב האישום.

לטענתו של המערער עצם הפסילה המנהלית שהוטלה עליו בעקבות רישום הדו"חות הנ"ל יש בה כדי לסתור את הטענה שהוא נהג ללא רישיון נהיגה תקף. על כן, יש בדברים הנ"ל כדי לבסס את טענות ההגנה שהוא מבקש להניח בפני בית המשפט.